יום חמישי, 28 ביולי 2011

מתוק ומר

שלום שלום,

בבוקרו של יום שני 28 למרץ נולד בני הבכור כפיר. לא זו בלבד שזה היה משמח באופן בלתי רגיל, אלא שמאז הוא מרכז באופן טבעי את הענין של ט' ושלי וגם של שאר שארי בשר. 
לבלוגי לא התפנתי.
הזמן עבר ועובר והמתיקות שלו אינסופית כך נראה. הכל שונה אך גם דומה. דומה למצב הטבעי. זהה לו בעצם.
השגרה כבר קימת, הוא נחמד אלינו בימים ובלילות ואנחנו נחמדים אליו גם כן. וזהו ארבעה חודשים עברו. היום.

הארץ והעולם לא שקטים ולא קופאים על שמריהם. לכתוב על וויסקי רציתי, אבל אני לא כל כך שותה לאחרונה. ההתחממות הגלובלית, שבחורפים באה לידי ביטוי כהתקררות, אבל עכשיו היא אולי באה לידי ביטוי כהתחממות, אם היא קיימת, גורמת לצרות. מכל מקום חם עכשיו, ולכן שתיית הוויסקי מתאימה פחות, ובכלל השתייה עצמה תדירה פחות ולכן מכיוון שאני מבין פחות מכלום לגבי כלום או לגבי הכל, אז לא כתבתי.

אני לא יודע אם הפיסקה האחרונה ממש הגיונית, אבל היא גם לא אמורה להיות. עכשיו אני שותה ג'ין טוניק עם קצת קרח. זה מר, נעים והטוניק גם מתוק. לא כמו כפיר אבל מתוק. זה מה שיש לי לכתוב על ג'ין טוניק. משקה נעים לכוסיות ולימים חמים. עובדה, גם ט' נהנתה משלוק.

עוד דבר מר, מר ועצוב זה מצב הנדל"ן. מי שאשם בכך באופן יחסית ישיר זה הנגיד הקודם של הבנק הפדראלי של ארה"ב אלן גרינספאן. וזה נכון. אבל לא מתחשק לי להיכנס לזה. אני צריך להסתייג בקשר למשפט הראשון. אני לא חושב שיש מצוקת דיור, שיט, אמרתי את השם המפורש אוי ואוי אוי פקידי המהפכה הבולשביקית בטח מעלה אותי בדירוג של "את מי כדאי להוציא לגולג קודם" זה סיכון שאצטרך לקחת. בכל מקרה אומר להם שאני מכיר את ק. ונראה אם הוא יבא לעזרתי ביום צרה (מן הסתם אומר להם את השם המלא שלו, ככה אם הוא לא יצליח להציל אותי אז לפחות שהוא ירד לגולג ביחד איתי, ככה זה בולשביקים).

שוב אני נסחף. עיתונאות אמיצה, או לפחות רהוטה או מאוזנת זה נדיר כאן בארצנו כמו קוויאר ברחובות ווארנאסי, אפילו נתונים גולמיים נאותים הם לא טורחים להציג (יש את אורי טנא טל שכותב על שוק ההון ומהווה בין 33% ל50% מהכותבים המוכשרים) אז אני מוצא לנכון לקיים את החובה האזרחית והחברית להראות קצת נתונים כאן ונראה אם אצליח להמנע מפרשנות ורק לתאר אותם קמעא.

אקדים ואמר שאת הנתונים אספתי באתרים של: בנק ישראל ,הלשכה המרכזית לסטטיסיקה וביטוח לאומי. נירמלתי את הנתונים בעצמי, יתכן אך לא נראה לי סביר בכלל שנפלו טעיות בתהלך העיבוד. אשמח לתיקונים במידה וטעות כזו נפלה.

הטעות הנפוצה ביותר היא הטענה כי מחירי הנדל"ן תמיד עולים או לכל הפחות לא יכולים לרדת. לפיכך אני רוצה להתחיל בגרף הפשוט שמשמאל. שאומר מ1999 ועד שנת 2009 העליה במחירי הנדל"ן במונחים נומינלים היתה של כ15%. מה שאיננו כלום אבל כאן נכנסת אינפלציה לתמונה. האניפלציה מיצגת את השווי של הכסף שלנו. עד כמה הוא נשחק (לא משנה כרגע למה הוא נשחק) השווי של הכסף הוא במה הוא יכל לקנות. מה היה הכח קניה של שקל ב1999 אף אחד לא באמת זוכר כי השחיקה היא מתמדת ואיטית (יחסית). אבל שקל אז שונה מאוד משקל של היום השאלה בכמה. עוד דבר שבטח הרבה חושבים הוא ש: "כן זה השינוי הממוצע בנדל"ן אבל בתל אביב וירושלים השינוי היה גבוה יותר" על זה אני אומר נכון, אבל אין לי נתונים אחרים וקודם נבין את התופעה הכללית ואחרי זה את הפרטים (החשובים). עוד דבר שאפשר להגיד הוא שאין בגרף את 2010 ו2011 והם בטח עלו ב20% מאז, גם זה נכון אבל שוב בא נראה את הנתונים הכללים קודם.

הנה משמאל הגרף של מחירי הדיור לעומת האינפלציה בשבע עשרה השנים האחרונות. אפשר לראות שעליה היא של כ 11% מעל המדד על פני 17 שנה! גם אם נוסיף 25% אחוז עליה נוספים אז נקבל עליה ריאלית של פחות מ2% באופן שנתי.

כל זה לא אמור להרשים יותר מידי את מי שלא מורשם מראש. מדד שמה-מדד. המשכורות נשחקו והכל חרא. אז לכן אחרי שיחות רבות מידי עם ק. ידידי המרקסיסט כיתתי מקלדתי אל אתר הביטוח הלאומי כדי לראות את השכר הממוצע במשק ואת שכר המינימום לאורך התקופה הנ"ל. קצת אקסל לחובבים+ והנה התקבל גרף מענין מאוד (לטעמי) אני חייב להודות שבהתחלה לא היו לי השמות של הסדרות ואחרי שהוספתי אותם הופתעתי, די קשות (ראו משמאל). עד סוף 2010 העליה הממוצעת במחירי הדירות היתה קטנה מהעליה במשכר הממוצע (שלא נזכיר את שכר המינימום) מתחילת השנה לדעתי (אין לי סימוכין עכשיו, כי מאוחר) המחירים לא עלו, ואם הם עלו אז ממש לא באופן שישנה את הגרף הזה.
כמובן שאפשר לטעון שהעליה של המחירים היא בעיקר במרכז ובתל אביב אבל גם אפשר לטעון שהעליה במשכורות גם היא בעיקר בתל אביב...
ככה בשביל השעשוע יצרתי גם גרף ממנורמל לערכים ראיליים (חילקתי במדד) לגרף שלעיל והתקבל הגרף הזה שאולי יותר קל להבין:


וזה חברים שלי לא במקרה. רמת החיים בארץ עלתה. מאוד עלתה. טיסות, פלאפונים, הייטק, מחשבים, טאבלטס ומה לא יש עכשיו ולא היה. או לא היה ככה. הבעיה שמתרגלים. מתרגלים לגור קרוב, מתרגלים לשתות קפה וקרואסון למטה בפינה, מתרגילים לקנות ב AM:PM, מתרגלים להזמין אוכל פעמים בשבוע, מתרגלים לחיות טוב ומעל לאמצעים  ושאין חסכונות הדירות נראות עוד יותר יקרות.

אה כן, אני כן חושב שהדירות יקרות מידי וגם באשמת הממשלה. לא רק הממשלה הזו. למעשה בעיקר לא הממשלה הזו. אבל זה בעיה שנוצרה למעשה בכוונה. הקורולציה אינה מושלמת אבל מה אפשר לראות בגרף שמשמאל לדעתכם?

לדעתי רואים את הקשר בין הורדת הריבית לבין עלית מחירי הדיור. בנק ישראל הוריד את הריבית לשפל היסטורי (ובנקים בעולם גם).  זה גרם למשכנתאות להיות זולות ולכן לכח הקניה (המדומה במובן מסוים) של זוגת צעירים ואחרים לגדול מאוד. צריך לזכור ששינוי בריבית משנה באופן אקספוננציאלי את כמות הכסף שאפשר להלוות תוך החזר קבוע לבנק. וכאן טמון הכלב. 

אני טוען (עד כאן הכל עובדות), שבני אדם מן השורה לא יכלים להבדיל בין משהו ששווה 900 אלף  למשהו ששווה 1.3 מיליון. ככה זה. אין לנו את הרזולוציה לסכומים האלו. אני בטוח שיש אלף ניסוים פסיכולוגים שמראים את זה. בין 30 ל40 שקל אנחנו מבדילים יפה וגם אולי בין אוטו של 30 אלף ל40 אלף. אבל במיליונים אין לנו מושג. לתשובה ודנקנר אולי יש. לנו אין. 

במה יש לנו מושג? בהחזר חודשי. להחזיר לבנק 2000, 4000 או 6000. את זה אנחנו מבינים טוב מאוד (אולי זה מוגזם, יותר נכון להגיד יש לנו סיכון להבין, למרות שגם את זה הרבה אנשים לא מחשבים כמו שצריך). כשזוג צעיר (או לא) רוצה לקנות בית, מה שהוא עושה זה לאסוף בראש, על נייר או באקסל את חסכונותיו ואת מקורות המימון הנוספים (הורים?) ואז לראות כמה משכנתה הוא יכול לקחת תוך החזר X. לבסוף סיכום שני המספרים נותן את התקציב. הסכום הסופי הוא בעל משמעות פסיכולוגית סימלית במקרה הטוב. בגלל זה הירידה בריבית יצרה את הבועה של הנדל"ן הנוכחית. 

פישר, שטייניץ וביבי יודעים שיש בועה. כל אחד שמבין משהו ממשהו יודע את זה גם. הם מנסים להוציא את הגז מהבועה לפני שהיא תתפוץ לכולנו בפנים ותטביע אותנו עמוק מאירלנד וארה"ב. לדעתי, אם לא יפריעו להם יש סיכוי סביר שתוך שנה המצב יתייצב. 

החקיקה לרפורמות הנכונות התחילו מייד עם כהונתה של הממשלה הנוכחית. יש עוד הרבה לתקן. אפשר וצריך להתווכח על מה ואיך. ספינים ולחצים, תוכניות דמגוגיות מהשרוול , ודרישות לפתור הכל והעכשיו יכלת בהחלט להצליח לעכב את הריפוי של המשק מהבועה הזו. וזה כבר יכל להיות יותר מסוכן לכולם.

לילה טוב

א.





7 תגובות:

  1. אלעד, יש בעיני בעיה מתודולוגית בסיסית בהשוואת מחירים כלשהם לשכר הממוצע במשק. כידוע, השכר הממוצע במשק לא אומר כלום על השכר של רוב משקי הבית, וכשהפערים בהכנסות הולכים וגדלים (כמו שטוענים שקרה בישראל) העובדה שהשכר הממוצע עלה לא אומרת הרבה מלבד שיש אנשים שמרוויחים יותר ממה שהרוויחו פעם. את היכולת של רוב המשפחות לקנות לעצמן דירה צריך להשוות לשכר החציוני למשל, שהוא בערך חצי מהשכר הממוצע בארץ. בעולם אידאלי כדי שזה יהיה הוגן צריך להשוות את השכר החציוני למחיר הדירות החציוני, רק שאני לא יודעת אם יש להשיג נתונים כאלו על מחירי הדירות. אבל בעניין הזה אני די בטוחה שגם מחיר הדירות החציוני עלה בשנתיים האחרונות בצורה משמעותית, כי אני גרה בעיר שאינה תל אביב ואינה ירושלים ואפילו לא נחשבת גוש דן וגם פה מחירי הדירות עלו ב40% בשנתיים.
    סיון

    השבמחק
  2. לעזאזל כתבתי משהו כל כך יפה ונמחק לי.
    אנצל את מחיקה כדי לקצר:
    1. את צודקת, אין לי את הנתונים של השכר החציוני. מצד שני אם הוא בערך 50% מהשכר הממוצע הגרף יראה אותו דבר.

    2.המחרים גבוהים, אני לא מכחיש, להיפך אני טוען שיש בועה בנדלן. אני טוען שלאורך זמן השכר הממוצע (זה הנתונים שיש לי מה לעשות) נשחק פחות ממה שהיה אפשר לחשוב על פי המחאה.

    3. הממשלה עושה לדעתי לא מעט (יש עוד הרבה מה לעשות) כבר כמה זמן (ואני עוקב אחרי זה די באדיקות) כדי להוציא את הגז מהבואה, שנוצרה כמובן בעידודה. למעשה טכנית בעידודה של הממשלה הקודמת אבל הנסיבות היו מה שהיו.

    4. יש לא מעט צעדים (אחד מהם 100 אלף שח מענק, אריאל אטיאס שר השיכון העביר לא מזמן) שיכלים להמשיך לנפח את הבואה ולגרום לה להתפוצץ ביתר שאת מאוחר יותר. כמובן שמפלגותו של אטיאס היא גרועה כמו אחרון הספקולנטים בשוק ההון (מבחינת המוסר) והיא תהנה מאוד מהניפוח (עזרה לשכבות החלשות) ומהפיצוץ (עוד שכבות חלשות = עוד בוחרים) שהוא כמובן בגלל שלא עזרו מספיק...

    לא יודע אם יצא יותר קצר או לא...

    א

    השבמחק
  3. מה היחידות בגרף האחרון? (ריבית + מחירי הדיור)

    אחלה פוסט. מעניין כמה הוא מתעכל אצל קוראיך.

    ע.

    השבמחק
  4. כן, נקודה כאובת. זה "גרף חסר יחידות", סתם.
    מחירי הדירות כולם מנורמלים מחירי 1994
    הריבית מנורמלת ל10% ריבית (קצת רימיתי בחרתי מספר כך שיהיה קל לראות).

    השבמחק
  5. אלעד, אני מסכים שמחירי הדיור הם לא הבעיה הכי חשובה במדינה, אבל זה מה שהוציא אנשים לרחובות. ברגע שהם כבר שם, קל לראות שיש גם סיבות טובות להתעצבן. שתי דוגמאות קטנות:
    - בצד של ההוצאות, למרות שהניאו-ליברלים מעלים על נס את התחרות החופשית, בפועל השוק בתחומים רבים נשלט ע"י מונופולים או דואופולים המקורבים לשלטון. למשל יש רק שתי חברות של חיתולים (טיטולים שייכים לאחת החברות האחרות). עוד דוגמא: נוחי דנקנר, אביר התרומות, שולט למעשה על כל המלט המיוצר בארץ.

    - בצד של ההכנסות, למרות העליה המבורכת בשכר המינימום, ישנם עובדים רבים המרוויחים פחות. הכיצד? אין אכיפה. בין העבריינים: האוניברסיטה העברית, אך בראש צועדת המדינה (כמעסיק), מה שמסביר למה אין אכיפה.

    השבמחק
  6. אתה מתפרץ לדלת פתוחה
    בצד ההוצאות:
    חלק נכבד של המונופולים נוצר בחסות המדינה זה כולם מסכימים. ההבדל הוא האם הפתרון הוא עוד התערבות של המדינה שבדך כל מחזקת את המונופולים או טיפה יציאה מהתלם וביטול הנזק שהיא כבר עשתה ביצאתם.
    בארץ וגם בארה"ב מעטים אם בכלל הנאיו ליברלים שיטענו שמתקיים כאן שוק חופשי. בחסות הגנה על האזרח המדינה מחזקת את המונופולים ואני מקווה באחד הפוסטים הבאים לתת לכך דוגמאות.
    אני לא מחשיב את עצמי כנאוליברל, אני כן חושב שיש מקרים שבהם המדינה צריכה להתערב. אבל ברירת המחדל צריכה להיות לא. ואם אין ברירה (בדכ כמו שאמרתי כדי לתקן ליקוי קודם) אפשר להתערב באופן נקודתי כדי לעודד תחרות.

    בצד ההכנסות:
    א. האם אתה יכל להביא סימוכין לטענות שלך?
    ב. בבית הדין לעבודה כל אחד יכל לתבוע את המעסיק שלו וגם רטרואקטיבית אז אשמח אם תכול לספק הוכחות כדי שהאונ' לא תתבע אותך על דיבה. :)
    ג. אלפי אם לא עשרות אלפי מובטלי טקסטיל שמחים כל יום על העלת שכר המינימום וחיסול ענף הטקסטיל בארץ. על כך הסוציאל דמוקטרים למינהם צריכים לענות: האם עדיפה תופרת עובדת במצפה רמון תמורת 3000 שח, או תופרת לשעבר בהבטחות הכנסה + ביטוח לאומי באותו המקום בדיוק.

    אני לא חושב שהבחירה היא קלה אבל אני כן חושב שיש
    אחת נכונה יותר. (לפחות במספרים שציינתי)

    השבמחק
  7. א. אני מתבסס על המצב נכון ללפני מספר שנים, ויתכן שדברים השתפרו בינתיים האוניברסיטה מעסיקה עובדים בתנאי העסקה שונים. "עובדים זמניים" (למשל בחוות המחשבים) קיבלו שכר בסיס נמוך משכר מינימום (אתה יכול להסתכל בתלוש של אשתי), ופוטרו אחת לכמה חודשים כדי שלא יצברו זכויות סוציאליות. יתכן שזה היה חוקי לפי פלפול משפטי כל שהוא, אך בוודאי לא לפי כוונת המחוקק.
    גרוע מכך, חברות הקבלן שהועסקו ע"י האוניברסיטה רמסו את החוק ברגל גסה. בתוך קצין בטחון (לא עובד קבלן) יצא לי לראות זאת מקרוב. למשל, חברת "סער" שהועסקה כקבלן בטחון בהר הצופים נהגה כשיטה להלין את שכר העובדים ולנכות ממנו קנסות של עשרות ומאות שקלים כל חודש. החברה שהועסקה בגבעת רם, "מיקוד", לא נהגה באופן זה כך שהניגוד היה ברור.

    ב. אני לא יודע כמה יצא להכיר מקרוב אנשים שרצו לתבוע חברת קבלן. הטענה שלך כמעט מצחיקה חוץ מזה שהיא עצובה. לרוב מדובר באנשים חסרי אמצעים לנהל משפט, החשופים לאיומים והפחדות (וכמובן פיטורים, גם אם מועסקים אצל קבלן אחר). האוניברסיטה הסכימה לבסוף (לאחר מאבק הסטודנטים) למנות מבקר מטעמה שימנע פגיעה בזכויות עובדי הקבלן, כלומר לקחת אחריות מסויימת. באופן כללי, גופים גדולים (אההממ, המדינה) שמחים להעסיק קבלנים בדיוק מכיוון שזה פוטר אותם מאחריות. עוד על עובדי קבלן:
    http://www.mtzedek.org.il/upload/kablan.pdf

    ג. גם אילו התופרות היו מועסקות בחינם הן לא היו יכולות להתחרות בטקסטיל הסיני, כך שהענף בצורתו המקורית נידון להכחד. לעומת זאת, מפעלי ים המלח כנראה לא יעברו לסין, וכך גם מאות אלפי עובדים בשירותים. אני לא מתיימר לקבוע מהו שכר המינימום ה"נכון", אך לפחות על חוקי העבודה הקיימים יש להקפיד. ברור לי שזה יגרום לייקור שירותים ומוצרים, אך זהו מחיר ראוי.

    השבמחק