בבית הספר מלמדים אותנו הרבה דברים. איך לשקר למורים, איך ילדים ואנשים בוחרים חברים ולמה ועוד כל מיני דברים. לפעמים הדברים הללו כוללים קרוא או כתוב, אנגלית, חשבון ותולדות הצלחות ואסונות כאלו ואחרים. על כל זאת ועוד לא אספר בפוסט זה.
על דבר אחד שלא מלמדים לא ביסודי גם לא בתיכון וגם לא באוניברסיטה (לרובנו המוחלט לפחות) אנסה לכתוב קצת. על כסף. זה קצת מוזר אם חושבים על זה, יש כל מיני דברים שלא לומדים באופן פורמלי אבל די נפוץ שאנשים מבינים בהם ברמה כזו או אחרת: חשמל, צבע, נגרות, רכב ואוכל. אבל בהשקעות ההרגשה שלי היא שכמעט לכולם לא ברור כמעט כלום (לא בטוח שיצא לי משפט קוהרנטי אבל אני מקווה שהבנתם).
במה אני רוצה לתרום. לא בהרבה. אבל אולי בקצת.
למי שיש כסף, הוא בד"כ שוכב בבנק. שם פעם אנשים לא ידעו מה לעשות ורצו לחסוך היו סוגרים פק"ם או איזה תוכנית חסכון ומגרדים לפעמים כמה אחוזים לשנה, אולי גם מצמידים למדד. אבל בימנו מה קורה? אם יש לבן האדם סכום צנוע (הכל יחסי) של מאה אלף ש"ח, 100,000 ישקיע אותו בפק"ם בבנק כזה וכזה, כמה ריבית הוא עתיד לקבל לחודש? התשובה היא מאה ש"ח לשנה. אם יתחייב לסגור את כספו לשנה אז הסכום עולה ל1150 או 2250 עבור שנתיים.
המאה ש"ח נשמעים מגוחכים מספיק כדי שלא אצרך להסביר יותר בגנותם, אבל אלף ש"ח? יגיד מאן דהוא, "לא רע בשביל השקט הנפשי שלי", "אני לא מתכוון לגעת בכסף, קיבלתי אלפיה גם טוב לא?" התשובה היא ממש לא. החודש (יולי) המדד עלה ב: 1.1% ובחודש שעבר ב: 0.9% במילים אחרות בחודשים האחרונים הכסף של כולנו נשחק בשני אחוז, מס שכזה (אפשר לקרא על זה גם כאן) שאומר שלמרות שמספר השקלים שיש לנו בחשבון לא השתנה הם שווים פחות, ליתר דיוק 2% פחות. אז הריבית של הפק"ם לשנה שלמה, גם אם נתחייב לבנק שלא ניגע בו שנתיים ימים, מכסה כמעט בדיוק את האובדן בערכו של הכסף מהחודשיים האחרונים.
מה עושים. הדבר האחרון שאתם רוצים לעשות זה לסגור את הדפדפן כעת כי עוד מעט אני מגלה לכם את סוד הכסף הגדול החיים והכל. אבל הדבר הבא אחריו שאם לא רוצים לעשות זה לסמוך על יועץ ההשקעות בבנק. אני כנראה מגזים, אני מניח שיש יועצים טובים וחכמים שרוצים בטובת לקוחותיהם, אבל יש כאלו שלא.
הפרמטרים שצריך לקחת בחשבון הם:
עם המידע הזה בראש אתם יותר ממוזמנים להתקשר לבנק ולקבוע פגישה עם יועץ השקעות. לקרא קצת ברשת או לשאל חברים שמבנים משהו בנידון.
אני אספר משהו על אגרות חוב ואולי זה ידליק לכמה מכם נורה בראש.
סלקום מכירים? חברה עם 3 מיליון לקוחות, מכרה ב - 6 מיליארד ש"ח שנה שעברה, הרוויחה בששת החודשים הראשונים של 2009, 625 מיליון ש"ח ולא נראה ששוק הסלולר הולך להתבטל מתי שהוא בקרוב.
מסתבר שגם סלקום מלווה כסף, למה? זה סיפור אחר. אבל ריבית היא משלמת ואפשר לקבל אותה אם רוצים. כלומר אם מוכנים לשים את הכסף בכיס של החברה.
הסבר כללי:
איגרות חוב זה משהו די פשוט (כשמסתכלים עליהן ברזולוציה המתאימה), לא' יש כסף לב' יש צורך בכסף. א' נותן לב' 100,000 אלף ש"ח תמורת שטר התחיבות לקרן תוך x זמן ובנוסף התחיבות לריבית קבועה (נגיד 10%) כל שנה .
זו האיגרת.
איגרת (אג"ח) זה נייר ערך שנסחר בבורסה, למה? כי אם א' רוצה עכשיו את הכסף כדי לקנות פסטה או דירה הוא לא יכל ללכת לב' ולבקש ממנו את המזומנים חזרה מעכשיו לעכשיו. האגרת זה חוזה ובתנאי החוזה בהחלט לא ניתנת אפשרות לפרעון מיידי רק כי א' רוצה פסטה. אז מה א' יעשה? ימכר את החוב למישהו אחר.
בבורסה א' ימצא את ג' שמעונין לקבל את ה 10% לשנה יתן ג' לא' 100,000 ש"ח וא' יתן לג' את הזכות לקבל את הריבית (וגם את הקרן) שאותה ישלם ב'.
שתי נקודות חשובות צריך לציין. אם ב' פשוט רגל, בורח לקירגיסטן או מת בהחלט יכל להיות שהלך הכסף . זה די ברור נראה לי. נקודה שניה היא שאם התנאים משתנים בשוק אז לא בטוח שא' ימצא מישהו שיהיה מוכן לקנות ממנו את החוב של ב' תמורת 100,000 . מה זה אומר. אם ב' נצפה מרפד לעצמו איזה בקתה בקיגיסטן אחרי שמכר את כל רכושו בארץ ובילה חודש ימים רצוף בקזינו במונטה קרלו אז זה קצת מעורר חשד. יתכן שבשביל הסיכון בלהלוות לב' כסף בשעה זו, ג' יהיה מוכן לשלם רק 50,000 ש"ח עבור החוב האמור או אפילו 50 ש"ח אם הסבירות שהחוב והריבית יחזרו הוא קטן (לדעתו של ג').
צריך לציין שיש עוד שיקולים כגון ריבית בנק ישראל, מצב כלכלה עולמי, מצב העסק של ב' ועוד שמשפעים על המחיר שג' מוכן לשלם.
מצד שני, במקרה וב' פורח בעסקיו, במקרה שהריבית המקובלת בשוק יורדת (אז ה10% שמציע ב' מאוד קוסמים פתאום) אז אולי ג' יהיה מוכן לשלם יותר מ: 100,000 עבור התענוג לקבל את הריבית מב'. זה יכל להיות 100,001 וזה יכל להיות גם 120,000 אלף למשל. תלוי בנסיבות.
כל זה סתם דיבורים. תקראו אצל אנשים רציניים יותר אם אתם רוצים להגיע לתמונה פחות אינטואיטיבית ויותר מדויקת.
בחזרה לדוגמא:
ניתן לקנות את החוב של סלקום באופנים הבאים:
אגח ה' ריבית 5.52 (לא צמודה) לתקופה (זה נקרא מח"מ) של 4 שנים וקצת.
אגח ב' ריבית 3.32 + הצמדה למדד למח"מ של 4 וחצי שנים (וקצת).
אגח ד' ריבית 3.38 + הצמדה למח"מ של 5.2 שנים.
זה טיפה יותר מענין מהפק"מ של הבנק לא?
יותר מסוכן גם! בכמה? לדעתי לא בהרבה.
יש עוד המון אופציות השקעה כמו האגחים של סלקום חלקם לטווחים קצרים יותר וחלקם לארוכים. חלקם נושאים ריביות גבוהות יותר (ובד"כ גם סיכון גבוה יותר) וחלקם פחות. אבל לא אפרט לגביהם עכשיו.
יש עוד לא מעט פרטים בנוגע לתקופת ההשקעה שלא הסברתי עליהם (המח"מ) אתם מוזמנים להשתמש בשרותי גוגל כדי להחכים בנידון, לפחות עד שאכתוב משהו בעצמי.
ובכלל, לא סיפרתי הכל ולא הסברתי הכל. למעשה הסברתי ממש מעט אבל אני מקווה שזה פותח קצת את הראש והעיניים לנושא הזה שלא לומדים אותו בשום מקום אבל הוא לא פחות חשוב מאשר לדעת שאת התקרה באמבטיה צריך לצבוע בצבע מיוחד נגד עובש ורטיבות אחרת מתבאסים בחורף...
אשמח לתגובות, הערות ושאלות,
אלעד
נהוג להוסיף: אין לראות בכל האמור לעיל המלצה לקנית או מכירת נייר ערך. אין לראות בפוסט שלעיל יעוץ כלשהו. הדברים מוגשים כחומר למחשבה בלבד.
על דבר אחד שלא מלמדים לא ביסודי גם לא בתיכון וגם לא באוניברסיטה (לרובנו המוחלט לפחות) אנסה לכתוב קצת. על כסף. זה קצת מוזר אם חושבים על זה, יש כל מיני דברים שלא לומדים באופן פורמלי אבל די נפוץ שאנשים מבינים בהם ברמה כזו או אחרת: חשמל, צבע, נגרות, רכב ואוכל. אבל בהשקעות ההרגשה שלי היא שכמעט לכולם לא ברור כמעט כלום (לא בטוח שיצא לי משפט קוהרנטי אבל אני מקווה שהבנתם).
במה אני רוצה לתרום. לא בהרבה. אבל אולי בקצת.
למי שיש כסף, הוא בד"כ שוכב בבנק. שם פעם אנשים לא ידעו מה לעשות ורצו לחסוך היו סוגרים פק"ם או איזה תוכנית חסכון ומגרדים לפעמים כמה אחוזים לשנה, אולי גם מצמידים למדד. אבל בימנו מה קורה? אם יש לבן האדם סכום צנוע (הכל יחסי) של מאה אלף ש"ח, 100,000 ישקיע אותו בפק"ם בבנק כזה וכזה, כמה ריבית הוא עתיד לקבל לחודש? התשובה היא מאה ש"ח לשנה. אם יתחייב לסגור את כספו לשנה אז הסכום עולה ל1150 או 2250 עבור שנתיים.
המאה ש"ח נשמעים מגוחכים מספיק כדי שלא אצרך להסביר יותר בגנותם, אבל אלף ש"ח? יגיד מאן דהוא, "לא רע בשביל השקט הנפשי שלי", "אני לא מתכוון לגעת בכסף, קיבלתי אלפיה גם טוב לא?" התשובה היא ממש לא. החודש (יולי) המדד עלה ב: 1.1% ובחודש שעבר ב: 0.9% במילים אחרות בחודשים האחרונים הכסף של כולנו נשחק בשני אחוז, מס שכזה (אפשר לקרא על זה גם כאן) שאומר שלמרות שמספר השקלים שיש לנו בחשבון לא השתנה הם שווים פחות, ליתר דיוק 2% פחות. אז הריבית של הפק"ם לשנה שלמה, גם אם נתחייב לבנק שלא ניגע בו שנתיים ימים, מכסה כמעט בדיוק את האובדן בערכו של הכסף מהחודשיים האחרונים.
מה עושים. הדבר האחרון שאתם רוצים לעשות זה לסגור את הדפדפן כעת כי עוד מעט אני מגלה לכם את סוד הכסף הגדול החיים והכל. אבל הדבר הבא אחריו שאם לא רוצים לעשות זה לסמוך על יועץ ההשקעות בבנק. אני כנראה מגזים, אני מניח שיש יועצים טובים וחכמים שרוצים בטובת לקוחותיהם, אבל יש כאלו שלא.
הפרמטרים שצריך לקחת בחשבון הם:
- בן כמה אני ולכמה זמן אני רוצה להשקיע (זה נמדד בשנים)
- מה גודל הסכום ביחס לכל הכסף שיש לי בעולם
- מה גודל הסכום ביחס להכנסה שלי
- כמה ארגיש נורא עם הפסד של 10% עד שנה הבאה
- כנ"ל עם 20%
עם המידע הזה בראש אתם יותר ממוזמנים להתקשר לבנק ולקבוע פגישה עם יועץ השקעות. לקרא קצת ברשת או לשאל חברים שמבנים משהו בנידון.
אני אספר משהו על אגרות חוב ואולי זה ידליק לכמה מכם נורה בראש.
סלקום מכירים? חברה עם 3 מיליון לקוחות, מכרה ב - 6 מיליארד ש"ח שנה שעברה, הרוויחה בששת החודשים הראשונים של 2009, 625 מיליון ש"ח ולא נראה ששוק הסלולר הולך להתבטל מתי שהוא בקרוב.
מסתבר שגם סלקום מלווה כסף, למה? זה סיפור אחר. אבל ריבית היא משלמת ואפשר לקבל אותה אם רוצים. כלומר אם מוכנים לשים את הכסף בכיס של החברה.
הסבר כללי:
איגרות חוב זה משהו די פשוט (כשמסתכלים עליהן ברזולוציה המתאימה), לא' יש כסף לב' יש צורך בכסף. א' נותן לב' 100,000 אלף ש"ח תמורת שטר התחיבות לקרן תוך x זמן ובנוסף התחיבות לריבית קבועה (נגיד 10%) כל שנה .
זו האיגרת.
איגרת (אג"ח) זה נייר ערך שנסחר בבורסה, למה? כי אם א' רוצה עכשיו את הכסף כדי לקנות פסטה או דירה הוא לא יכל ללכת לב' ולבקש ממנו את המזומנים חזרה מעכשיו לעכשיו. האגרת זה חוזה ובתנאי החוזה בהחלט לא ניתנת אפשרות לפרעון מיידי רק כי א' רוצה פסטה. אז מה א' יעשה? ימכר את החוב למישהו אחר.
בבורסה א' ימצא את ג' שמעונין לקבל את ה 10% לשנה יתן ג' לא' 100,000 ש"ח וא' יתן לג' את הזכות לקבל את הריבית (וגם את הקרן) שאותה ישלם ב'.
שתי נקודות חשובות צריך לציין. אם ב' פשוט רגל, בורח לקירגיסטן או מת בהחלט יכל להיות שהלך הכסף . זה די ברור נראה לי. נקודה שניה היא שאם התנאים משתנים בשוק אז לא בטוח שא' ימצא מישהו שיהיה מוכן לקנות ממנו את החוב של ב' תמורת 100,000 . מה זה אומר. אם ב' נצפה מרפד לעצמו איזה בקתה בקיגיסטן אחרי שמכר את כל רכושו בארץ ובילה חודש ימים רצוף בקזינו במונטה קרלו אז זה קצת מעורר חשד. יתכן שבשביל הסיכון בלהלוות לב' כסף בשעה זו, ג' יהיה מוכן לשלם רק 50,000 ש"ח עבור החוב האמור או אפילו 50 ש"ח אם הסבירות שהחוב והריבית יחזרו הוא קטן (לדעתו של ג').
צריך לציין שיש עוד שיקולים כגון ריבית בנק ישראל, מצב כלכלה עולמי, מצב העסק של ב' ועוד שמשפעים על המחיר שג' מוכן לשלם.
מצד שני, במקרה וב' פורח בעסקיו, במקרה שהריבית המקובלת בשוק יורדת (אז ה10% שמציע ב' מאוד קוסמים פתאום) אז אולי ג' יהיה מוכן לשלם יותר מ: 100,000 עבור התענוג לקבל את הריבית מב'. זה יכל להיות 100,001 וזה יכל להיות גם 120,000 אלף למשל. תלוי בנסיבות.
כל זה סתם דיבורים. תקראו אצל אנשים רציניים יותר אם אתם רוצים להגיע לתמונה פחות אינטואיטיבית ויותר מדויקת.
בחזרה לדוגמא:
ניתן לקנות את החוב של סלקום באופנים הבאים:
אגח ה' ריבית 5.52 (לא צמודה) לתקופה (זה נקרא מח"מ) של 4 שנים וקצת.
אגח ב' ריבית 3.32 + הצמדה למדד למח"מ של 4 וחצי שנים (וקצת).
אגח ד' ריבית 3.38 + הצמדה למח"מ של 5.2 שנים.
זה טיפה יותר מענין מהפק"מ של הבנק לא?
יותר מסוכן גם! בכמה? לדעתי לא בהרבה.
יש עוד המון אופציות השקעה כמו האגחים של סלקום חלקם לטווחים קצרים יותר וחלקם לארוכים. חלקם נושאים ריביות גבוהות יותר (ובד"כ גם סיכון גבוה יותר) וחלקם פחות. אבל לא אפרט לגביהם עכשיו.
יש עוד לא מעט פרטים בנוגע לתקופת ההשקעה שלא הסברתי עליהם (המח"מ) אתם מוזמנים להשתמש בשרותי גוגל כדי להחכים בנידון, לפחות עד שאכתוב משהו בעצמי.
ובכלל, לא סיפרתי הכל ולא הסברתי הכל. למעשה הסברתי ממש מעט אבל אני מקווה שזה פותח קצת את הראש והעיניים לנושא הזה שלא לומדים אותו בשום מקום אבל הוא לא פחות חשוב מאשר לדעת שאת התקרה באמבטיה צריך לצבוע בצבע מיוחד נגד עובש ורטיבות אחרת מתבאסים בחורף...
אשמח לתגובות, הערות ושאלות,
אלעד
נהוג להוסיף: אין לראות בכל האמור לעיל המלצה לקנית או מכירת נייר ערך. אין לראות בפוסט שלעיל יעוץ כלשהו. הדברים מוגשים כחומר למחשבה בלבד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה