Dun Bheagan , Black on shlomtzi and Yoezer

וואי וואי איזה באלגאן. פוסט בארבעה פרקים.

כמה נושאים בפוסט אחד, ווסקי סקוטי אחד, אוכל וקינוחים ירושלמים וגם קינוחים תל אביבים (אני לא מבטיח לא לספר עוד דברים על תל אביב).



ווסקי אחד.

Dun Bheagan 8, אני מתערב שאין לכם אותו. גם אתה אסף בן דויד, גם לך אין אותו. שלושים בקבוקים או אולי ארבעים יש לך, אבל את זה אין לך. כל קורא נאמן של הבלוג, אשר ימציא בקבוק כזה ברשותו מוזמן, בראש חוצות, לארוחת שחיתות אצלי כולל שתיה והילולה (בגבולות הסביר כמובן).

מכל מקום קניתי את הווסקי בפריס, המוכר הסתכל עלינו מוזר קצת, כלומר עלי ועל אבא. זו היתה הפעם השלישית שחזרנו לחנות היינות השכונתית שברחוב הפירינאים בפריס בתוך 3 שעות. בפעם הראשונה קנינו בקבוק יין לבן לקראת ארוחה אצל חברים יקרים שלנו. בפעם השניה, כשחזרנו מהארוע הנ"ל, רכשנו בקבוק אדום לקראת ארוחת ערב (מוצלחת במיוחד! איזה צלעות יש שם). הפעם השלישית שתי דקות אחרי השניה אחרי שאבא הפנה את תשומת ליבי לתוצרת סקוטלנד המוצגת בחלון הראווה. צחוקים (במלעיל נדמה לי).

הווסקי מיוחד, פתחתי אותו עם א. אחד, נהנו נורא (ביטוי מוזר לא?), עכשיו הסנפתי אותו מספר פעמים ואני חייב לציין השפעה חיובית על התודעה שלי ושלילית על קצב ההקלדה (אני כבר צופה את התיקונים של ט. ושל ע. ומודה להם מראש).

הריח כאמור נעים וחזק. אני לא יודע אם ניסיתם איפעם, אבל אם אוטמים את הכוס בעזרת היד לזמן מה, ואז ברווח שבין האגודל לאצבע תוחבים את האף ונושמים עמוק, סטלה טבעית לגמרי (טוב אתנול ברא הבורא לא?) נחה על הבן-אדם (שגם אותו ברא הבורא, עם קשר או בלי).

באופן מובהק, תחילת המשקה שונה מסופה. ההתחלה קלה, חלשה אולי היתי אומר, לא היתי אומר מימית אבל בהחלט לא משהו ברור או מוגדר היטב בשבילי. אחרי שניה בחלל הפה, טעם טיפה חומצי, טעם של עץ ובעיקר טעם של ווסקי (מפתיע לא), ממלא אותך ממש טוב.

אחרי סוף הלגימה הריח הנעים והיציב, של ווסקי מזמין, לא נושך וחמים מסתובב תחת החיך, עולה אל חלל האף. החיים טובים, ככה אני אומר.

אבל, כהרגלי חיפשתי את הווסקי בעזרת מנוע חיפש חביב, לזעזועי הרב (לא ממש) גיליתי שהוא לא סינגל (טוב אולי קצת זעזוע בכל זאת).

התעיפתי קצת אז אקצר.



שתיים בלק בשלומצי:
יצאנו עם ע. וד. זוגתו שתחיה, לבלאק בצהרי יום ו'. גיליתי שיש המבורגר בירושלים שאינו איוו (יהי זכרו ברוך, המתדרדר הזה). זה היה קצת משעשע הביקור הזה בבלק. אני הזמנית בורגר, ט. אכלה משלי, ולכן לא הגעתי לשובע מוחלט (זה היה מאוד חיובי כי בארוחת שישי היה די והותר), ע. חלק עם ד. הצמחונית בורגר פיטריות או משהו צמחוני שכזה. אם זה לא מספיק ע. התאכזב שהמסעדה הפכה להיות כשרה. מה שעלול היה להפתיע אותי כי ע. שומר כשרות (?!), אבל זה לא הפתיע אותי כי אני מכיר את ע. :)

שורה תחתונה: 1. המבורגר יותר מסביר, די נחמד אפילו. 2. יש לבקש ארוחת סטודנטים (אם רלוונטי). 3. ביום שמש המרפסת שחורה (כשם המסעדה) וחמימה כמו גריל.



שלוש קינוח בקבלייר.
קשה לא לצאת ראש בקבלייר! בנוסף, הזוג מרידור + בן +כלה + נכדים התישבו לידנו. קצת הרעישו אבל לא ניסו להחליף אותנו בעסקת שבויים כזו או אחרת וגם לא ניסו למכור את תיק ההשקעות שלי (רטרואקטיבית או/ובטרם עת).

וושרין פירות יער: מרנג (קציפת ביצים) קשיח ולא מתוק מידי עם קצפת ופירות יער. יש אומרים (ע.) שעם תותים זה עוד יותר טעים.

וולקנו: מנת השוקולד הטובה בהרי יהודה (++), נראה לי שכבר תיארתי אותה. בכל אופן הקרם ווניל שלייד היה סמיך במיוחד וזכה לאהדה כנה ממני לפחות.

פאי לימון: מעודן, מדוייק, פאי ברמה צרפתית, די לשפוך מחמאות. זה לא שדודי בן ארוש יתן לי הנחה או משהו (ראה קונטקסט בהמשך).

40+ למנה בתוספת אספרסו הפוך בתוספת דמי שרות קבועים (12%) הפכו את הענין ל170 (!) ש"ח בלבד.




ארבע ואחרון, יועזר בר-יין.
כתובת רח' יועזר איש הבירה, יפו.

הגענו לבירה המערבית להצגה (מעולה, גשר: הרפר ריגן), אבל התחלנו וסימנו בעניני אוכל. אספר על הסוף.

יועזר בר-יין, מקום מומלץ שרבים וטובים כתבו אודותיו. המחירים מכובדים בכל קנה מידה. לא מקום לצאת כדי לחסוך בו. נהנתי בו מספר פעמים (לא עצום) בעבר בארוחות. במוצ"ש הינו אחרי הצגה בענין קינוחים.

קרם קרמל בסגנון ישן: כשמו כן הוא. קרם עצבני, מילימטר משרוף למעלה, נוטף מיצי סוכר חושניים. חזק, לא מתחנף. צריך להודות לעצמך ולעולם שאתה רוצה קרמל עכשיו.

סמיפרדו קוקוס: אני לא סגור על ההבדלים בינו לבין סורבה. אז מה. הקוקוס אמיתי, נעים מחוספס בטקסטורה, חלק בטעמים, קר ונעים. ט. אהבה את זה יותר, הוא באמת יותר נעים. היה גם טוויל מושלם וזוג טראפלס שוקולד אלוהייים.

יותר זול מאשר בקבלייר, 32-38 כל הקינוחים, אין להם גם את הקטע (המעצבן) של השרות ה"כלול".

ליועזר אני רוצה להגיע לארוחה. נראה מי יזמינני...

יללאה לילה טוב.
א.

highland park 12

יום ארוך. די חיובי.
לפני יומיים הצהרתי שלא אשתה ווסקי השבוע. לא יצא.
ווסקי שהוגש אצלי בחתונה ולא נשאר הרבה ממנו. עכשיו הכל בכוס.

דבר מעצבן הוא שהיצרן או למעשה היחצן של היצרן החליט לשנות את הצורה של הבקבוק. במקום בקבוק ווסקי אלגנטי (כמו שהוא היה לפני נגיד שנתיים שלוש) אז עכשיו הוא נראה כמו לחם אחיד קצת מעוך.

הווסקי עצמו קל לשתיה, קל מידי אולי. אולי התרגלתי לפצצות טעם וריח כמו laphroaig, Isle of Jura, Caol Ila וכו' אבל בכל זאת אומר שווסקי מרגיש קצת מימי. זה די מדאיג שחושבים על זה, פעם אני חושב שאהבתי אותו יותר. האם נגזר עלי לקנות ווסקים חזקים יותר כל הזמן, או אולי רק יקרים יותר? אני מניח שכן. למעשה זה לא כל כך מדאיג, בנתיים הבורסה נראה טוב :)

הסיום של הווסקי זה הצד החזק שלו, המתיקות הדקה של ההתחלה נעלמת וניתן להעלות מהחיך אל האף ריח נעים של השיכר.

מומלץ למתחילים :)

וגם רק כדי להראות שיש מישהו יותר (הרבה יותר) משוגע ממני אז קבלו את זה. אני מודה שאני מכיר ת'בנאדם אז אולי זה קצת דובק גם בי. אבל בכל זאת כולל שני ווסקים אירים ואחד אמריקאי וגם בקבוק גלן פידיך שקיבלתי מתנה מבלי שביקשתי יש לי סה"כ 14 בקבוקים (אני מקווה שלא יותר). לא מעט אני מודה. אבל לו יש 40.

לילה טוב.

רוטב 5 דקות של אלעד

מייל שקיבלתי והתשובה. למען ההגינות ראוי לציין שהמתכון הוא ווריאנט על מתכנון של אבא שלי.

לילה טוב.

א.

From: so and so
Date: Tue, Nov 24, 2009 at 9:58 PM
Subject: recipe exchange - check it out
To:


Hi,
You have been invited to be a part of a recipe exchange. I hope you will participate. Please send a recipe to the person whose name is in position 1 (even if you don't know them). It should be something quick, easy and without rare ingredients. Actually, the best one is the one you know in your head and can type right now. Don't agonize over it, it is the one you make when you're short of time.
After you've sent your recipe to the person in position 1 (and only to that person), copy this letter into a new e-mail, move my name to the top and put your name in position 2. Only my name and your name should show when you send your e-mail. Send to 20 friends.You should receive 36 recipes. It's fun to see where they come from! Seldom does anyone drop out because we all need new ideas. The turnaround is fast as there are only 2 names on the list. You only have to do this once!

1. so and so
2. some body else.

5 minute Elad pasta

1. Cheese: Feta , Bulgarian or similar.
2. Olive oil
3. olives: any color or shape (green, black, Kalamat...)
4. garlic: 1-3 if your gonna meet people or not.
5. some FRESHLY grounded peeper or a bit of chilly.
6. Fresh/Dry Oregano
7. Fresh/Dry Basil
8. (optional) A few Tbs to about a cup of sour cream.

Start boiling water for pasta (any kind will be ok but Penne or Fussily are better).


Cut to small cubes or crush with a fork the cheese.
Remove olive pit and cut to small pieces.
Crush or mince garlic.
add 5-7 as you feel.

Combine to bowl, add generously olive oil, which ill be absorbed by the cheese so add some more. Mix.

All is done.

Pasta should be ready in about a minute or two, now you have time to open some wine and put a nice plate on the table.


Elad

ביקור וביקורת: מונא

יצאתי עם ג. לדיבור.
הרבה זמן לא דיברנו שנינו לבד.
היה הרבה להשלים, עקרי הדברים ידועים אבל הכל נמצא בפרטים, יש כאלו שאומרים.

רציתי לגוון, המונא הוא המקום הקבוע שלנו.

סיבוב בעיר בנחלת שבעה, אין חניה. סיבוב נוסף כנ"ל. ג. לא חונה במקום אסור. הגענו למונא בסוף.

המונא מקום נעים, השירות טוב בד"כ והאוכל גם משביע רצון. היום הגענו יחסית מוקדם, זה אמצע שבוע אז המקום די ריק. זה נחמד כי ככה אשכרה שומעים ולא צריך לברוח ממעשנים.

באופן לא כל כך אופיני רעבים ממש לא הינו.

לקחתי פילה 150 גרם וסלט ירוק ב-69. הזמנתי מדיום-רייר. אני חושב שזה היה יותר קרוב למדיום אבל לא עשיתי מזה עניין. הבשר היה טוב, רך, נמס בפה. כמו שצריך. הסלט היה מתובל טוב, הוא הכיל עלים טריים של חסה ועוד כל מיני ענינים במינון טוב. הוא לא היה קטן וגם לא גדול מידי. הטיב של הסלט הפתיע אותי. סלט הוא תוספת שלעיתים קרובות מוזנחת על ידי המין הגברי בכלל ועלי ידי בפרט. מדוע? כמה סיבות יש לדבר. תוספות אחרות יותר ממלאות ולעיתים קרובות אני מגיע למסעדה רעב ורוצה במידה כזו או אחרת להיפטר מהרגשה זו. מנת גרטיין תפוחי אדמה (ובטטה אם אני זוכר טוב) במונא עושה עבודה זו די טוב. אולי מאותה סיבה בדיוק סלט נחשב נשי, לפחות בקרב גברברי הארץ, וזו בפני עצמה סיבה (לפחות לתת מודע) לשמור על מאצ'ו פאסון נטול סלט. הסיבה העקרית היא שסלטים במסעדות רבות הם פשוט לא משהו, הימור כושל. בבתי קפה וכו' הם תמיד ענקיים, לרוב הם מאוד יומרניים ובדרך כלל הרוטב לא מתאים ויש הרבה יותר מידי ממנו. בכל אופן, הסלט הירוק במונה היה הצלחה.

ג. לקח טרטר טונה אדומה (30 ש"ח). שמן זית, סויה ולימון היו אמורים להיות די פיוז'ן אבל למעשה מהכף שטעמתי נראה שהסויה שלטה וזה היה למעשה סשימי טונה אדומה בקוביות קטנות. having said that הסשימי היה די מוצלח לטעמי. מה שמזכיר לי שמחר (אוי אני כל כך מסכן) מתוכננת לי ארוחה בסאקורה. אנסה לעדכן בנידון בהמשך.

שתינו זוג קאוות עם האוכל כי היה מה לחגוג וכי בכל זאת רציתי לגוון במשהו מחצי סטלה בסטנדרטי במונא.

לקינוח לקחנו עוגת שוקלוד חמה, שהיא די סבירה (35 ש"ח) טובה ממקומות רבים, רבים אך הוולקנו של קבלייר טובה יותר. ממש טובה יותר.
נ.ב. פרינסס מרי מקום מבטיח באוכל לפי המלצות ממקורות שאני סומך עליהם מספק את הסחורה בענין הטירמיסו לפחות אותו בדקתי עד פיסת הקרם האחרונה.

מה חוצמזה? זהו אני חושב. בעצם אני חייב לציין כי הגיעו שחקן זר אחד או שניים של הפועל ירושלים בכדורסל למסעדה. הם נראו די מיושבים בדעתם, בנוכחות אשה וילד עם קשר גנטי כזה או אחר. לידיעת מי שרוצה לתרועע בין המפורסמים :)