יום שבת, 30 ביולי 2011

הפעם רק מר

שלום,

אני מאוד שמח שכתבתי את הפוסט האחרון. בניגוד לרוב הפוסטים הקודמים שלי שהיו נקראים על ידי 2.1 אנשים בממוצע ומקבלים תגובות מ 0.6 אנשים, פוסט זה עורר עניין. אני מקווה שגם הפוסט הזה יהיה מעניין ושאני ואולי גם אחרים ינהלו סביבו (או בתוכו דיון פורה).

מכיוון שדי פקפקתי באפשרות הזו, אני חושב שלא הדגשתי את הפאנצ' ליינים שלי מספיק. אני מניח גם ששעת פרסום הפוסט, וזה שהתחלתי את הכתיבה בעזרת ג'ין טוניק נדיב לא סייעו בידי.

דבר אחד עקרוני שרציתי להבהיר הוא שהתכוונתי מראש להתמקד במחירי הנדל"ן שהיו להבנתי הטריגר למחאה הנוכחית. הרחבתי מעט לגבי השכר הממוצע, והריבית, ואני חושב שטיפה התפזרתי.
הנקודות שאני רוצה לחזור אליהן (אולי להדגיש אותן יותר מתאים) הן:
  1. בועה, אובססית נדל"ן, נדל"ן כהשקעה
    (היא כאן, מחלה לאומית, גרוע)
  2. פתרונות הרסניים לבעיה הנ"ל
    (מענק ממשלתי,משכנתא מסובסדת, הגבלת שכירות)
  3. פתרונות אפשריים לבעיה הנ"ל
    (ייעול תהלכי אישור בניה, הפשרת קרקעות, פיצול דירות)
  4. מעמד הבינים, שוק חופשי, חזירים ועזים נוספות.
    (נשחק וזו בעיה, נדיר בארץ, זה מקום להפתעות)
 מאחר וזה יוצא ארוך אז בפוסט הזה אגע רק בשתי הנקודות הראשונת בנקודה הראשונה. בסוגריים שמתי פרומו למה שאני רוצה לכתוב על כל נקודה. 

טוב, נתחיל הפעם מהתחלה. יש בועת נדל"ן. לכן אני קצת מתעצבן או מתוסכל מזה שזה הנושא הראשון שבחרו לעלות על הפרק. הסיבה העקרית לבועה היא הריבית הנמוכה בממשק שגרמה לכל זב חוטם להרגיש כאילו הוא יכול להרשות לעצמו משכנתה של מיליון ש"ח. זה לא מספיק, היא לא סתם גרמה לו להרגיש את זה, אלא גרמה לו (בעזרתה האדיבה של אימו, אביו, חמותו, והסביבה) אשכרה "להלוות" קצת מההורים, לאסוף את כל החסכונות, ללכת לבנק, לקחת משכנתה ואשכרה לקנות את הדירה. ולא רק במרכז, או בירושלים. חבר-מכר שלי סיפר לי לפני כשנתיים שהוא הולך (עם חמו) לקנות 10 דירות בבאר שבע, להשקעה בלי הון עצמי כמעט, רק על ידי משכנתאות שהשכירות מחזירה. לא נראה לכם שזה יעלה קצת את המחירים ? אולי המילה קצת, טיפה מיותרת.

אז ממה נתחיל? הנה יש בלשכה המרכזית את הגרף הבא. לנוחיות הדיון הנה תמונה שלו.

אוקי, אז מחירי הדיור לא עלו, אבל אפשר להגיד שזה הכל בגלל אינתיפאדה ובועת האינטרנט (הקודמת למען הסר ספק). אז אספתי קצת נתונים על מחירי דירות מ1994, אותם נירמלתי למדד, והוספתי את ריבית בנק ישראל וגם את האינפלציה.
הסדרה הסגולה, הדיור, מקבלת את ערכיה בציר Y הימני והסדרות האחרות בציר השמאלי.

ועכשיו איזה יופי, כל פעם שהריבית נמוכה מאשר האינפלציה (קרי: ריבית שלילית) המחיר של הדירות קופץ. עם ישראל לא פראיר ולא עשו אותו בשקל. הוא רואה את הכסף נשחק בבנק, בפק"מ, וראה את הבטחון בדירה, ויודע לאן הוא רוצה.
מה עוד אפשר להסיק מהגרף? מחירי הדיור לפעמים עולים ולפעמים יורדים. טוב, אולי בעיקר עולים. 14% על פני 14 שנה... השקעה טובה? אפשר להוסיף לכל החישוב כאן את השכ"ד שנכנס, וגם אולי את הפעם הזו שהדייר לא שילם במשך חצי שנה ונעלם תוך החרבת הדירה, ותיקונים ושיפוצים ואת עלות המשכנתה. אבל זה משעמם,

אני לא רוצה להגיד שנדלן זו השקעה גרועה, אבל ככה הנתונים מראים. אני רוצה להדגיש אבל, שלרובנו נדל"ן זה בכלל הוצאה ולא השקעה. אנחנו רוצים לגור איפשהו, חלקנו באוהלים, חלק אצל ההורים, אבל הרוב בבית. ולכן אנחנו מוכנים לשלם. לרוב קוראים לזה שכ"ד וזה לגיטימי. הוצאה לשם קבלת דבר בתמורה. שקלים תמורת קורת גג. כמו שאוטו זה הוצאה ואף אחד שפוי לא חושב אחרת. גם בית. כשקונים דירה זה לא משתנה. כשמלווים  את הכסף ואז ההוצאה מתחלקת לשתים: תשלום ריבית מצד אחד, וויתור על תשואה על ההון העצמי מצד שני. אם משלמים במזומן אז פשוט מוותרים על הכסף.

כל זאת טוב ויפה ואני עדיין לא פוסל לקנות דירה. ולא צריך להגיד למרות שזו השקעה גרועה. אלא בגלל שזו לא השקעה בכלל. זו הוצאה שאני חושב לפעמים כדאי לעשות. בשביל מה? כמו שאר ההוצאות בחיים, זה מורכב. זה כיף, זה נחמד, זה נותן בטחון מסוים. אבל ממש לא בגלל שזה כלכלית נכון.

אם כל זה לא שכנע אתכם, ואני בטוח שיש כאלו שמצקצקים. אשתמש בטיעון החביב עלי (שלמיטב ידעתי אני המצאתי). חברות בעלות קניונים יש לרוב (עזריאלי ושות') חברות שמשכירות משרדים ושטחי מסחר יש גם (גב ים,אמות ועוד) כמה חברות יש שמשכירות בניני מגורים? מדוע הקבלנים שיש להם דירות מתחת ביד לא משכירים אותם אם זה עסק כל כך טוב (חוץ ממקרים בודדים מאוד) ? מה, הקבלנים כל כך טיפשים שהם מוותרים על עסק כל כך טוב? הם לא מבינים בנדל"ן? מדוע עזריאלי לא בונה שכונות שלמות ומשכיר אותן? התשובה היא כי זה עסק לא משהו.

בארץ, אני לא יודע אם זה הגנום היהודי או סתם אובססיה מדבקת, כולם רוצים להיות בעלי דירה. כולם חושבים שנדל"ן לא יכל לרדת. כולם ממליצים על לשים את הכסף בקירות כי שם זה בטוח. הם טועים, והם גורם חשוב בעלית המחירים בעיקר בתקופת שהריבית נמוכה בהן.

אני תקווה שלפחות חלק מקוראי יראו עכשיו את האור, או יותר נכון את החושך שנקרא דירה להשקעה.

יוצא כבר ארוך מאוד, אפילו רק שתי הנקודות הראשונות. אבל אני כתבן כנראה לפחות כמו שאני דברן. אז אור בפיסבוקו טען שבשאר העולם המצב טוב יותר (ציטט את הארץ).  ראיתי גם באיזה בלוג שבשוודיה צריך 30 משכורות (ללא ציטוט) לעומת 129 בארץ (ציטוט של ביזפורטל שהוא שמחשב מיליון שח דירה ממוצעת whatever this means וכ8000 שח משכורת ממוצעת). ממש לא נראה לי הנתון לגבי שוודיה. אז החלטתי להקדיש לזה קצת זמן.

בשוודיה לפי ויקיפדיה  המשכורת הממוצעת היא 5200$ אבל הנטו הוא בערך 3000$ (מיסים גבוהים שם) ובשקלים זה יוצא 17 ,10 אלף ברוטו/נטו. מחיר דירה מ"ר דירה בשטוקהולם הוא 56000 קרונות שזה 30,000 ש"ח.

בארץ השכר הממוצע הוא 8500 ש"ח ונאמר שהנטו הוא 7000 (נהיה שמרנים) 6500 ש"ח. בגבעתיים המחיר למ"ר הוא 20 אלף ש"ח ונטען שזו העיר היקרה בישראל. בואו ניקח את זה בערבון מוגבל, ונניח 25 אלף למטר בת"א.

בתל אביב צריך 3 (3.8 נטו) משכורות למטר ובשטוקהולם 1.7 (3) משכורות למטר. נדפקנו. באמת. אבל אפילו בחישוב הזה  שנראה לי מאוד די שמרני זה יוצא לא יותר מ30-40% (לדעתי הנטו הוא הפרמטר החשוב).

מה אני מסיק מזה:
  1. לגור בתל אביב זה יקר
  2. לא להאמין לעיתונים
אבל ת'כלס את שתי המסקנות ידועות (לי) מזמן.

לילה טוב.




יום חמישי, 28 ביולי 2011

מתוק ומר

שלום שלום,

בבוקרו של יום שני 28 למרץ נולד בני הבכור כפיר. לא זו בלבד שזה היה משמח באופן בלתי רגיל, אלא שמאז הוא מרכז באופן טבעי את הענין של ט' ושלי וגם של שאר שארי בשר. 
לבלוגי לא התפנתי.
הזמן עבר ועובר והמתיקות שלו אינסופית כך נראה. הכל שונה אך גם דומה. דומה למצב הטבעי. זהה לו בעצם.
השגרה כבר קימת, הוא נחמד אלינו בימים ובלילות ואנחנו נחמדים אליו גם כן. וזהו ארבעה חודשים עברו. היום.

הארץ והעולם לא שקטים ולא קופאים על שמריהם. לכתוב על וויסקי רציתי, אבל אני לא כל כך שותה לאחרונה. ההתחממות הגלובלית, שבחורפים באה לידי ביטוי כהתקררות, אבל עכשיו היא אולי באה לידי ביטוי כהתחממות, אם היא קיימת, גורמת לצרות. מכל מקום חם עכשיו, ולכן שתיית הוויסקי מתאימה פחות, ובכלל השתייה עצמה תדירה פחות ולכן מכיוון שאני מבין פחות מכלום לגבי כלום או לגבי הכל, אז לא כתבתי.

אני לא יודע אם הפיסקה האחרונה ממש הגיונית, אבל היא גם לא אמורה להיות. עכשיו אני שותה ג'ין טוניק עם קצת קרח. זה מר, נעים והטוניק גם מתוק. לא כמו כפיר אבל מתוק. זה מה שיש לי לכתוב על ג'ין טוניק. משקה נעים לכוסיות ולימים חמים. עובדה, גם ט' נהנתה משלוק.

עוד דבר מר, מר ועצוב זה מצב הנדל"ן. מי שאשם בכך באופן יחסית ישיר זה הנגיד הקודם של הבנק הפדראלי של ארה"ב אלן גרינספאן. וזה נכון. אבל לא מתחשק לי להיכנס לזה. אני צריך להסתייג בקשר למשפט הראשון. אני לא חושב שיש מצוקת דיור, שיט, אמרתי את השם המפורש אוי ואוי אוי פקידי המהפכה הבולשביקית בטח מעלה אותי בדירוג של "את מי כדאי להוציא לגולג קודם" זה סיכון שאצטרך לקחת. בכל מקרה אומר להם שאני מכיר את ק. ונראה אם הוא יבא לעזרתי ביום צרה (מן הסתם אומר להם את השם המלא שלו, ככה אם הוא לא יצליח להציל אותי אז לפחות שהוא ירד לגולג ביחד איתי, ככה זה בולשביקים).

שוב אני נסחף. עיתונאות אמיצה, או לפחות רהוטה או מאוזנת זה נדיר כאן בארצנו כמו קוויאר ברחובות ווארנאסי, אפילו נתונים גולמיים נאותים הם לא טורחים להציג (יש את אורי טנא טל שכותב על שוק ההון ומהווה בין 33% ל50% מהכותבים המוכשרים) אז אני מוצא לנכון לקיים את החובה האזרחית והחברית להראות קצת נתונים כאן ונראה אם אצליח להמנע מפרשנות ורק לתאר אותם קמעא.

אקדים ואמר שאת הנתונים אספתי באתרים של: בנק ישראל ,הלשכה המרכזית לסטטיסיקה וביטוח לאומי. נירמלתי את הנתונים בעצמי, יתכן אך לא נראה לי סביר בכלל שנפלו טעיות בתהלך העיבוד. אשמח לתיקונים במידה וטעות כזו נפלה.

הטעות הנפוצה ביותר היא הטענה כי מחירי הנדל"ן תמיד עולים או לכל הפחות לא יכולים לרדת. לפיכך אני רוצה להתחיל בגרף הפשוט שמשמאל. שאומר מ1999 ועד שנת 2009 העליה במחירי הנדל"ן במונחים נומינלים היתה של כ15%. מה שאיננו כלום אבל כאן נכנסת אינפלציה לתמונה. האניפלציה מיצגת את השווי של הכסף שלנו. עד כמה הוא נשחק (לא משנה כרגע למה הוא נשחק) השווי של הכסף הוא במה הוא יכל לקנות. מה היה הכח קניה של שקל ב1999 אף אחד לא באמת זוכר כי השחיקה היא מתמדת ואיטית (יחסית). אבל שקל אז שונה מאוד משקל של היום השאלה בכמה. עוד דבר שבטח הרבה חושבים הוא ש: "כן זה השינוי הממוצע בנדל"ן אבל בתל אביב וירושלים השינוי היה גבוה יותר" על זה אני אומר נכון, אבל אין לי נתונים אחרים וקודם נבין את התופעה הכללית ואחרי זה את הפרטים (החשובים). עוד דבר שאפשר להגיד הוא שאין בגרף את 2010 ו2011 והם בטח עלו ב20% מאז, גם זה נכון אבל שוב בא נראה את הנתונים הכללים קודם.

הנה משמאל הגרף של מחירי הדיור לעומת האינפלציה בשבע עשרה השנים האחרונות. אפשר לראות שעליה היא של כ 11% מעל המדד על פני 17 שנה! גם אם נוסיף 25% אחוז עליה נוספים אז נקבל עליה ריאלית של פחות מ2% באופן שנתי.

כל זה לא אמור להרשים יותר מידי את מי שלא מורשם מראש. מדד שמה-מדד. המשכורות נשחקו והכל חרא. אז לכן אחרי שיחות רבות מידי עם ק. ידידי המרקסיסט כיתתי מקלדתי אל אתר הביטוח הלאומי כדי לראות את השכר הממוצע במשק ואת שכר המינימום לאורך התקופה הנ"ל. קצת אקסל לחובבים+ והנה התקבל גרף מענין מאוד (לטעמי) אני חייב להודות שבהתחלה לא היו לי השמות של הסדרות ואחרי שהוספתי אותם הופתעתי, די קשות (ראו משמאל). עד סוף 2010 העליה הממוצעת במחירי הדירות היתה קטנה מהעליה במשכר הממוצע (שלא נזכיר את שכר המינימום) מתחילת השנה לדעתי (אין לי סימוכין עכשיו, כי מאוחר) המחירים לא עלו, ואם הם עלו אז ממש לא באופן שישנה את הגרף הזה.
כמובן שאפשר לטעון שהעליה של המחירים היא בעיקר במרכז ובתל אביב אבל גם אפשר לטעון שהעליה במשכורות גם היא בעיקר בתל אביב...
ככה בשביל השעשוע יצרתי גם גרף ממנורמל לערכים ראיליים (חילקתי במדד) לגרף שלעיל והתקבל הגרף הזה שאולי יותר קל להבין:


וזה חברים שלי לא במקרה. רמת החיים בארץ עלתה. מאוד עלתה. טיסות, פלאפונים, הייטק, מחשבים, טאבלטס ומה לא יש עכשיו ולא היה. או לא היה ככה. הבעיה שמתרגלים. מתרגלים לגור קרוב, מתרגלים לשתות קפה וקרואסון למטה בפינה, מתרגילים לקנות ב AM:PM, מתרגלים להזמין אוכל פעמים בשבוע, מתרגלים לחיות טוב ומעל לאמצעים  ושאין חסכונות הדירות נראות עוד יותר יקרות.

אה כן, אני כן חושב שהדירות יקרות מידי וגם באשמת הממשלה. לא רק הממשלה הזו. למעשה בעיקר לא הממשלה הזו. אבל זה בעיה שנוצרה למעשה בכוונה. הקורולציה אינה מושלמת אבל מה אפשר לראות בגרף שמשמאל לדעתכם?

לדעתי רואים את הקשר בין הורדת הריבית לבין עלית מחירי הדיור. בנק ישראל הוריד את הריבית לשפל היסטורי (ובנקים בעולם גם).  זה גרם למשכנתאות להיות זולות ולכן לכח הקניה (המדומה במובן מסוים) של זוגת צעירים ואחרים לגדול מאוד. צריך לזכור ששינוי בריבית משנה באופן אקספוננציאלי את כמות הכסף שאפשר להלוות תוך החזר קבוע לבנק. וכאן טמון הכלב. 

אני טוען (עד כאן הכל עובדות), שבני אדם מן השורה לא יכלים להבדיל בין משהו ששווה 900 אלף  למשהו ששווה 1.3 מיליון. ככה זה. אין לנו את הרזולוציה לסכומים האלו. אני בטוח שיש אלף ניסוים פסיכולוגים שמראים את זה. בין 30 ל40 שקל אנחנו מבדילים יפה וגם אולי בין אוטו של 30 אלף ל40 אלף. אבל במיליונים אין לנו מושג. לתשובה ודנקנר אולי יש. לנו אין. 

במה יש לנו מושג? בהחזר חודשי. להחזיר לבנק 2000, 4000 או 6000. את זה אנחנו מבינים טוב מאוד (אולי זה מוגזם, יותר נכון להגיד יש לנו סיכון להבין, למרות שגם את זה הרבה אנשים לא מחשבים כמו שצריך). כשזוג צעיר (או לא) רוצה לקנות בית, מה שהוא עושה זה לאסוף בראש, על נייר או באקסל את חסכונותיו ואת מקורות המימון הנוספים (הורים?) ואז לראות כמה משכנתה הוא יכול לקחת תוך החזר X. לבסוף סיכום שני המספרים נותן את התקציב. הסכום הסופי הוא בעל משמעות פסיכולוגית סימלית במקרה הטוב. בגלל זה הירידה בריבית יצרה את הבועה של הנדל"ן הנוכחית. 

פישר, שטייניץ וביבי יודעים שיש בועה. כל אחד שמבין משהו ממשהו יודע את זה גם. הם מנסים להוציא את הגז מהבועה לפני שהיא תתפוץ לכולנו בפנים ותטביע אותנו עמוק מאירלנד וארה"ב. לדעתי, אם לא יפריעו להם יש סיכוי סביר שתוך שנה המצב יתייצב. 

החקיקה לרפורמות הנכונות התחילו מייד עם כהונתה של הממשלה הנוכחית. יש עוד הרבה לתקן. אפשר וצריך להתווכח על מה ואיך. ספינים ולחצים, תוכניות דמגוגיות מהשרוול , ודרישות לפתור הכל והעכשיו יכלת בהחלט להצליח לעכב את הריפוי של המשק מהבועה הזו. וזה כבר יכל להיות יותר מסוכן לכולם.

לילה טוב

א.