ביקור וביקרות: המטבח של רמה.

יום חמישי,

הוזמנו לרמה, להזמנה כזו קשה לסרב. לא רוצים, וגם לא צריך.

יצאנו טיפה באיחור, לא באמת מפתיע. החלטתי להעיז ולהביא בקבוק יין איתי מהבית. יקב נחל עמוד, שיראז 2004. הימרתי נכונה שלא יחזיקו אותו במלאי וזה יחסוך טררם אפשרי בהקשר זה. הבקבוק הוא האחרון מתוך שלושה או ארבעה שקנינו בביקור האחרון ביקב. אני לא זוכר בדיוק מתי זה היה אבל, מכיוון שאני לא זוכר אני מסיק שזה היה מזמן מידי. מכיוון שמעל המקרר שלי זה לא בדיוק המקום האידאלי ליישון יינות, החלטתי שהגיע הזמן לאסוף את היין, בתקווה אל כיבתנו ובמקרה הגרוע אל אבותיו.

אספנו את א., שכחתי את היין בבית. בעמק המצלבה פירססתי וכך איחרנו בדיוק בחצי שעה.

טרום פתיחה:

זיתים ירוקים מעולים. גזר כבוש קלות מאוד וכרובית גם. התלבטות, האם זה ניחוח קינמון, אולי זה ציפורן? בכל זאת בקינמון אי אפשר לטעות? התשובה היא כמובן פלפל אנגלי. תבלין נפלא שמכיל את טעמי הקינמון הציפורן והמוסקט. מענין מה מקור השם בעברית. באנגלית השם הוא Allspice או Jamaica pepper גם בצרפתית ג'מיקה שולטת איך אנגלי נכנס לסיפר בעברית? זאת לא אדע. אולי אורן הבלשן או קורא סקרן יעשירו את ידיעותי.

ראשונות:

פתיחים לשתיים, מגוון ונחמד. רוב התוכן טוב, מרק עדשים מעולה. זה היה טיזינג מטורף, המנות קטנות ממש אפילו לשני אנשים, התחלקנו שלושה.

סרדינים כבושים. ים, דגים פשוטים וים. המוצרלה עידנה את הכח של הדגים האלו. מנה מאוד מומלצת.

כמה רעבים הפכנו אחרי הראשנות האלו.

עקריות:

אוסובוקו. א. התלבט בין נתח קצבים לבין אוסובוקו. לקח אוסובוקו. הוא לא טעה. רמה במיטבה. טעמים מדויקים ונעמים.
זנב שור היה בשבילי. מנה מעולה הבשר נופל מהעצמות ישר לפה. לברק. ט. נהנתה מאוד אבל עודף הטעמים החזקים של הבשרים באזור מנעו ממני לבדוק את המנה לעומק ועל כן לא אפרט עליה יותר.

אחרונות:

גילדת פיסטוק עם מי וורדים וריבת חצילונים. גוש גלידה מרובע בצורתו ונעים כענן אביבי. מי וודרים פוזרו בנדיבות מעל, בנדיבות מידי לטעמי. ריבת חצילים, מה איתה? הכנתי פעמיים או שלוש ריבות חצילונים בהשראת זכרון הריבה של רמה. פעם ראשונה שהכנתי יצא מעולה ודרכו של מטבח ושל עולם היא שלא תמיד אפשר לשחזר הצלחות ישנות. בנסיונות הבאים הריבה לא מימשה את הפוטנציאל שלה.
נחזור לרמה, ריבת חצילונים גם להם לא היה (אולי היא לא עלתה יפה גם?) החליפה אותה ריבת חבושים טובה מאוד.

המנה ריעננה את החיך העמוס שלי ומיותר לציין שדבר לא נשאר.

טירמיסו אוויר הרים, קפה מעולה, קקאו אלוהי ובסקוטי חסר כל רחמים גרמו לי לפנטז על התבנית של הקינוח המעולה. זהו אין מילים

אפילוג:

רציתי להכין ריבת אתרוגים.
קניתי כהרגלי כמות גדולה מידי.
יש לי חולשה לריבות שקשה להכין.
חבושים, חרובים (לא הצלחתי), חצילים ואתרוגים.
אולי יש לי חולשה לריבות שמתחילות באות ח'
חצי כמות הלכה פיפן, לא יודע למה. מרה כמו מרור יצאה הריבה.
חצי כמות יצאה נחמד מאוד. מי שרוצה צנצנת שיתקשר או יקפוץ ויבקש.

רציתי להכין תבשיל.
קילו וחצי שריר מרפאל.
בשוק כבר מאוחר, אני לא מצליח לעצור.
ארטישוק ירושלמי, ארבעה חבושים, קולורבי, דלעת, פטרוזיליה וסלרי.
בקבוק יין.
הסיר הענק מלא, אבל מסתדרים.
פלפל אנגלי.
יצא טוב מאוד. יצא גס, לא מעודן כמו במסעדה. לטוב ולרע.
הקפאנו חצי.