די. הפעם אני לא מתנצל על שלא כתבתי. סיבות למכביר יש או אין, אבל פנאי נפשי בעיקר חסר לי. נושאים לכתיבה לא חסרים: הצגתי מאמר בסין. רק על זה יכלתי לכתוב פוסט שלם. טילתי גם בסין - עוד חצי פוסט. המשכתי בטיולים ברחבי הגלובוס, שוויץ, סקי בבולגריה, צרפת כל זה בחודשיים בערך. אבל המקלדת שלי נחה בנתיים.
תקציר הפרקים הקודמים:
בסין היה מדהים. שונה מאוד מכל דבר 8 ימים ברוטו, מיליארד סינים ואיזה 30 שעות טיסה נטו. בייג'ין ענקית היה קפוא שאפשר למות (25 מתחת, לא פחות וגם לא יותר). כנס לא מענין במיוחד, אבל נהנתי להציג. היו איזה ארבעה סטודנטים סינים ועוד כמה לא סינים שבטעות אולי לא ישנו כל ההרצאה שלי. ככה זה הרצאה בקוונטים, ביום האחרון, אחרי ארוחת צהריים.
צירך, שוויץ, שם לא הצגתי אבל הQIP היה מענין ועמוס מאוד. הגעתי לתובנה שאני מפיק מכנסים הרבה פחות ממה שאולי אפשרי, מהבחינה האקדמית לפחות. ציריך לא הכי מענית אבל היה לי אחר צהריים פנוי, מוזיאון Kunsthaus, מוזיאון לאומנות מודרנית היה חוויה מעוררת אחרי שבוע או יותר של הרצאות מבוקר עד ערב. לקמצנים ביננו: נראה לי ימי רביעי הוא חינם. בשוקולד הצטיידתי בלוזן. שם תכנתי לבקר קצת חברים ואבא החליט להפתיע אותי לביקור קצר. אחלה שוקולד ואחלה ביקור.
בולגריה סקי, סקי וסקי. התחיל מעולה לי וקשה לט. אשר הנעלים עשו לה את המוות. היה כיף חיים, בעיקר אם כוללים את החברה המעולה (א. + מ.) בקבוק השרידן, ואם מורידים מהחשבון את כל מיני כאבים ומכאובים. הענין בטיפול אבל יש סיכוי שאוכל שוב ללכת, סתם אבל פעם הבאה חופשה אתגרית = צלילה.
כמה קצת כתבתי על כל נושא זה הורג אותי. עוד לא הגעתי לווסקי שאני שותה או לביקור בצרפת. קשים החיים.
לצרפת נסעתי שוב שלא על חשבוני (המבין יבין) טוב ט. דווקא שילמה על החלק שלה. אפילו כנס זה לא היה. סתם אסופת מדענים שמייצרים רעש לבן. לא היתה שם טיפת מדע. רק בלבול מוח. סיפורים פסודו מדעיים אולי יותר נכון מטה-מדעיים, על כמה כסף יצא על זה וכמה על זה, מי כתב על זה ומי על זה. אוכל גרוע. אבל היתרון הגדול, הענק בעצם: נסיעה לפריס, יום אחד של חובות. שלושה ימים של כיף מוחלט. ארוחות מעולות עם אבא, מסעדת בשרים (Louchebem) מאפיים ללא סוף, http://www.fauchon.com לא ניתן להשוואה לשום דבר אחר (בעולם). מוזיאון רודין... פשוט מיני ירח דבש.
ווסקי מהדיוטי, במחיר $55 לשלושת רבעי הליטר (כלומר 2 ב- 110) שייך לסדרת ה- Provenance כל מיני חברה שקונים חביות ממזקקות ועושים בהם כרצונם. כלומר מבקבקים מתי שבא להם, באיזה חבית שבא להם וכו'. רציתי לנסות פעם אחת.
Provenance Autumn ,Glen Garioch Distillery, A highland Malt זה השם המלא. הווסקי צעיר 11 שנה. הווסקי בצבע קצת בהיר מידי, או אולי בלי להיות שיפוטי די בהיר
כמו שניתן לראות.
הריח מאוד פירותי, כמו איזה eau de vie, שזה אומר משקה חריף שמבוסס על תסיסה של פירות (בניגוד לדגנים למשל).
הטעם שלו מאוד רך ועד כמה שאני לא מאמין להקדלות הבאות שלי, אני חושב גם שהוא די פשוט, אולי חד גווני.
אחרי שלוק או שניים, בעיקר אם מקלידים, או שלא החיך מתמלא בריח פירות קיץ בשלים. אהה כמה שנמאס לי מהחורף. נמאס לי מהלחץ שהוא הביא עימו, נמאס מהקור, נמאס ממלא דברים. עכשיו שהפריחה בחוץ באביב, סתם ככה בחיים :) וגם בווסקי, אז מה יש להתלונן.
לסיכום, ווסקי נחמד מאוד. נעים לשתיה. לא מבטיח לקנות אותו שוב אבל לא מתכוון לסבול ממנו.
עד הפעם הבאה
א.
בולגריה סקי, סקי וסקי. התחיל מעולה לי וקשה לט. אשר הנעלים עשו לה את המוות. היה כיף חיים, בעיקר אם כוללים את החברה המעולה (א. + מ.) בקבוק השרידן, ואם מורידים מהחשבון את כל מיני כאבים ומכאובים. הענין בטיפול אבל יש סיכוי שאוכל שוב ללכת, סתם אבל פעם הבאה חופשה אתגרית = צלילה.
כמה קצת כתבתי על כל נושא זה הורג אותי. עוד לא הגעתי לווסקי שאני שותה או לביקור בצרפת. קשים החיים.
לצרפת נסעתי שוב שלא על חשבוני (המבין יבין) טוב ט. דווקא שילמה על החלק שלה. אפילו כנס זה לא היה. סתם אסופת מדענים שמייצרים רעש לבן. לא היתה שם טיפת מדע. רק בלבול מוח. סיפורים פסודו מדעיים אולי יותר נכון מטה-מדעיים, על כמה כסף יצא על זה וכמה על זה, מי כתב על זה ומי על זה. אוכל גרוע. אבל היתרון הגדול, הענק בעצם: נסיעה לפריס, יום אחד של חובות. שלושה ימים של כיף מוחלט. ארוחות מעולות עם אבא, מסעדת בשרים (Louchebem) מאפיים ללא סוף, http://www.fauchon.com לא ניתן להשוואה לשום דבר אחר (בעולם). מוזיאון רודין... פשוט מיני ירח דבש.
ווסקי מהדיוטי, במחיר $55 לשלושת רבעי הליטר (כלומר 2 ב- 110) שייך לסדרת ה- Provenance כל מיני חברה שקונים חביות ממזקקות ועושים בהם כרצונם. כלומר מבקבקים מתי שבא להם, באיזה חבית שבא להם וכו'. רציתי לנסות פעם אחת.
Provenance Autumn ,Glen Garioch Distillery, A highland Malt זה השם המלא. הווסקי צעיר 11 שנה. הווסקי בצבע קצת בהיר מידי, או אולי בלי להיות שיפוטי די בהיר
הריח מאוד פירותי, כמו איזה eau de vie, שזה אומר משקה חריף שמבוסס על תסיסה של פירות (בניגוד לדגנים למשל).
הטעם שלו מאוד רך ועד כמה שאני לא מאמין להקדלות הבאות שלי, אני חושב גם שהוא די פשוט, אולי חד גווני.
אחרי שלוק או שניים, בעיקר אם מקלידים, או שלא החיך מתמלא בריח פירות קיץ בשלים. אהה כמה שנמאס לי מהחורף. נמאס לי מהלחץ שהוא הביא עימו, נמאס מהקור, נמאס ממלא דברים. עכשיו שהפריחה בחוץ באביב, סתם ככה בחיים :) וגם בווסקי, אז מה יש להתלונן.
לסיכום, ווסקי נחמד מאוד. נעים לשתיה. לא מבטיח לקנות אותו שוב אבל לא מתכוון לסבול ממנו.
עד הפעם הבאה
א.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה