Bowmore Take II

שמונה חודשים עברו מאז הפוסט הראשון שלי על הווסקי המשובח הזה.

המון קרה מאז.

נשארה כוסית אחת. מליחות מושרשת עמוק ביין, עשן קל. אדי הווסקי כלואים בפה, בין הלשון לחיך, השפתיים סגורות. איזה כיף להזרים אדים דליקים אלו, לאט למטה לגרון ואז למעלה דרך הנחירים לאף ואז החוצה.

הווסקי זורם לקיבה די מהר, עיכוב של כמה שניות לכל היותר, הריח נשאר איתו אפשר לשחק.

זהו נגמר.

ווסקי באומור מומלץ בחום!

לילה טוב

ביקור וביקרות: המטבח של רמה.

יום חמישי,

הוזמנו לרמה, להזמנה כזו קשה לסרב. לא רוצים, וגם לא צריך.

יצאנו טיפה באיחור, לא באמת מפתיע. החלטתי להעיז ולהביא בקבוק יין איתי מהבית. יקב נחל עמוד, שיראז 2004. הימרתי נכונה שלא יחזיקו אותו במלאי וזה יחסוך טררם אפשרי בהקשר זה. הבקבוק הוא האחרון מתוך שלושה או ארבעה שקנינו בביקור האחרון ביקב. אני לא זוכר בדיוק מתי זה היה אבל, מכיוון שאני לא זוכר אני מסיק שזה היה מזמן מידי. מכיוון שמעל המקרר שלי זה לא בדיוק המקום האידאלי ליישון יינות, החלטתי שהגיע הזמן לאסוף את היין, בתקווה אל כיבתנו ובמקרה הגרוע אל אבותיו.

אספנו את א., שכחתי את היין בבית. בעמק המצלבה פירססתי וכך איחרנו בדיוק בחצי שעה.

טרום פתיחה:

זיתים ירוקים מעולים. גזר כבוש קלות מאוד וכרובית גם. התלבטות, האם זה ניחוח קינמון, אולי זה ציפורן? בכל זאת בקינמון אי אפשר לטעות? התשובה היא כמובן פלפל אנגלי. תבלין נפלא שמכיל את טעמי הקינמון הציפורן והמוסקט. מענין מה מקור השם בעברית. באנגלית השם הוא Allspice או Jamaica pepper גם בצרפתית ג'מיקה שולטת איך אנגלי נכנס לסיפר בעברית? זאת לא אדע. אולי אורן הבלשן או קורא סקרן יעשירו את ידיעותי.

ראשונות:

פתיחים לשתיים, מגוון ונחמד. רוב התוכן טוב, מרק עדשים מעולה. זה היה טיזינג מטורף, המנות קטנות ממש אפילו לשני אנשים, התחלקנו שלושה.

סרדינים כבושים. ים, דגים פשוטים וים. המוצרלה עידנה את הכח של הדגים האלו. מנה מאוד מומלצת.

כמה רעבים הפכנו אחרי הראשנות האלו.

עקריות:

אוסובוקו. א. התלבט בין נתח קצבים לבין אוסובוקו. לקח אוסובוקו. הוא לא טעה. רמה במיטבה. טעמים מדויקים ונעמים.
זנב שור היה בשבילי. מנה מעולה הבשר נופל מהעצמות ישר לפה. לברק. ט. נהנתה מאוד אבל עודף הטעמים החזקים של הבשרים באזור מנעו ממני לבדוק את המנה לעומק ועל כן לא אפרט עליה יותר.

אחרונות:

גילדת פיסטוק עם מי וורדים וריבת חצילונים. גוש גלידה מרובע בצורתו ונעים כענן אביבי. מי וודרים פוזרו בנדיבות מעל, בנדיבות מידי לטעמי. ריבת חצילים, מה איתה? הכנתי פעמיים או שלוש ריבות חצילונים בהשראת זכרון הריבה של רמה. פעם ראשונה שהכנתי יצא מעולה ודרכו של מטבח ושל עולם היא שלא תמיד אפשר לשחזר הצלחות ישנות. בנסיונות הבאים הריבה לא מימשה את הפוטנציאל שלה.
נחזור לרמה, ריבת חצילונים גם להם לא היה (אולי היא לא עלתה יפה גם?) החליפה אותה ריבת חבושים טובה מאוד.

המנה ריעננה את החיך העמוס שלי ומיותר לציין שדבר לא נשאר.

טירמיסו אוויר הרים, קפה מעולה, קקאו אלוהי ובסקוטי חסר כל רחמים גרמו לי לפנטז על התבנית של הקינוח המעולה. זהו אין מילים

אפילוג:

רציתי להכין ריבת אתרוגים.
קניתי כהרגלי כמות גדולה מידי.
יש לי חולשה לריבות שקשה להכין.
חבושים, חרובים (לא הצלחתי), חצילים ואתרוגים.
אולי יש לי חולשה לריבות שמתחילות באות ח'
חצי כמות הלכה פיפן, לא יודע למה. מרה כמו מרור יצאה הריבה.
חצי כמות יצאה נחמד מאוד. מי שרוצה צנצנת שיתקשר או יקפוץ ויבקש.

רציתי להכין תבשיל.
קילו וחצי שריר מרפאל.
בשוק כבר מאוחר, אני לא מצליח לעצור.
ארטישוק ירושלמי, ארבעה חבושים, קולורבי, דלעת, פטרוזיליה וסלרי.
בקבוק יין.
הסיר הענק מלא, אבל מסתדרים.
פלפל אנגלי.
יצא טוב מאוד. יצא גס, לא מעודן כמו במסעדה. לטוב ולרע.
הקפאנו חצי.

חתונה בכפר.

חג שמח,

קרו הרבה דברים לאחרונה. החשוב שבהם הוא שהתחתנתי לפני כשלושה שבועות. החתונה היתה ללא ספק האירוע המרגש בתולדותי, ויש לי סיבות להאמין שגם הכלה חושבת כך.

תחושת ריחוף מהנה עטפה אותי החל מצהורי יום החתונה ועד לרגע השינה אי שם לפנות בוקר. אני חייב לציין שבבוקר של אותו היום עוד עבדתי קצת על לשלוח מאמר לכנס בסין, זה חלק מהסיכונים במקצוע שלי כנראה.

אני רוצה לנצל במה זו כדי להמליץ על קייטרינג נהדר בשם לימוזין. נא להתעלם מטיב אתר האינטרנט שלהם, הם בעניני בשר ולא שיווק או מחשבים...

הקיטרינג הוא הזרוע הארוכה של המסעדה הנושאת את אותו השם הממוקמת ברמת ישי. לרמי ואמיר יש את הבקר של עצמם (לימוזין זה זן בקר במקרה הזה ולא סוג של אוטו) והוא באמת משובח. השירות, המגוון והנדיבות הוזכרו על ידי אורחים רבים וגם אני, למרות שלא אכלתי כמעט, הספקתי להתרשם עמוקות ממעט ביסים שהצלחתי לשים ידי עליהם.

המלצות חמות נוספות הם D.J. מיכל גפן, אשר באמת התחברה למקום, לאופי האורחים ולטעמנו המוסיקלי. את הקינוחים הזמנו אצל הקונדיטוריה הצרפתית Franck Delights, האתר שלהם לא מגיב כרגע אבל אם מנסים את כל האפשרויות לכתוב את השם שלהם בעברית (פרנק דילייטס - היא האפשרות הנכונה) אז אפשר למצא את הפרטים שלהם. הם ממוקמים בגבעת שאול בבנין נידח ליד הדואר, אבל ההגעה לשם שווה את הטרחה. מלבד עוגות (פרווה!) מאוד מוצלחות שהזמנו, הם גם מייצגים את הקרואסונים הטובים בעיר (הם מוכרים אותם בכמה בתי קפה, בפרט בשוקלטייה או משהו כזה שבמושבה).

מי שאכל בצרפת פעם Croissant או Pain au Chocolat יודע שבארץ אין כל קשר בין המאפיים האלוהיים הקלילים האלו לעוגת השמרים עם תחליף קקאו עם אותו השם. אצל פרנק תכלו למצא את גרסת המקור (גם בחלבי!).

החווה האורגנית היא מקום נפלא להתחתן בו, המחיר לא זול, והיו כמה דברים מעצבנים קצת שאיני רוצה לפרט כאן, אבל השרות שקיבלנו היה טוב מאוד.

חלק קטן (וחלקו דברני) של האורחים, מסיבות כאלו ואחרות התקשו בלמצא את המקום למרות שלטים (תודה לעדה וגדעון), מפת הגעה (תודה גדעון) ואפילו סיוע טלפוני של מקומי חביב, וחבר טוב אור סתת (תודה גם). אני לא בטוח אם זה היה עוזר או לא, אבל אני רציתי ולא הכנתי סרט ווידאו קצר המסביר באופן מאיר עינים את אופן ההגעה האופטמלי מכל כיוון. במקרה שחיה מהחווה האורגנית או מתחתן עתידי במקום יקרא פוסט צנוע זה אני ממליץ לנסות להכין וידאו כזה ולהעלות אותו ל-youtube.


אי-המלצה היא לבר שהגיע אלנו דרך חבר יקר. הבר הוזמן דרך זאביק מהגן "בוסתן בראשית". הבעיה העקרית היתה בהתחלת השירות המאוחרת (20 דקות למשקה ראשון, 30 דקות למשקה קר ראשון !! ) של הבר, שנבעה מהתנהלות חובבנית. האלמנט הזה מקבל ציון בינוני, ממש לא אסון אך גם אין שום סיבה להמליץ עליו.

המלצה פוסט חתונתית, חשובה במיוחד, המתאימה לציבור קוראים רחב יותר הוא צימר מושלם בישוב מתת, בשם ארץ בראשית. אני מניח שזה עוזר אם מגיעים באווירה טובה (למשל לירח דבש) אבל לנו זה היה פשוט גן עדן.

נתראה בשמחות.

נ.ב.

להלן הרגל מגונה שלי מחתונות, שמאלית משלי, והימנית מזו של אחותי:
(אני עושה בר מצוות, בריתות וחתונות תמורת תשלום סמלי.....)