יום רביעי, 25 בנובמבר 2009

רוטב 5 דקות של אלעד

מייל שקיבלתי והתשובה. למען ההגינות ראוי לציין שהמתכון הוא ווריאנט על מתכנון של אבא שלי.
לילה טוב.
א.



From: so and so
Date: Tue, Nov 24, 2009 at 9:58 PM
Subject: recipe exchange - check it out
To:


Hi,
You have been invited to be a part of a recipe exchange. I hope you will participate. Please send a recipe to the person whose name is in position 1 (even if you don't know them). It should be something quick, easy and without rare ingredients. Actually, the best one is the one you know in your head and can type right now. Don't agonize over it, it is the one you make when you're short of time.
After you've sent your recipe to the person in position 1 (and only to that person), copy this letter into a new e-mail, move my name to the top and put your name in position 2. Only my name and your name should show when you send your e-mail. Send to 20 friends.You should receive 36 recipes. It's fun to see where they come from! Seldom does anyone drop out because we all need new ideas. The turnaround is fast as there are only 2 names on the list. You only have to do this once!

1. so and so
2. some body else.


5 minute Elad pasta

1. Cheese: Feta , Bulgarian or similar.
2. Olive oil
3. olives: any color or shape (green, black, Kalamat...)
4. garlic: 1-3 if your gonna meet people or not.
5. some FRESHLY grounded peeper or a bit of chilly.
6. Fresh/Dry Oregano
7. Fresh/Dry Basil
8. (optional) A few Tbs to about a cup of sour cream.

Start boiling water for pasta (any kind will be ok but Penne or Fussily are better).


Cut to small cubes or crush with a fork the cheese.
Remove olive pit and cut to small pieces.
Crush or mince garlic.
add 5-7 as you feel.

Combine to bowl, add generously olive oil, which ill be absorbed by the cheese so add some more. Mix.

All is done.

Pasta should be ready in about a minute or two, now you have time to open some wine and put a nice plate on the table.


Elad

יום שלישי, 24 בנובמבר 2009

ביקור וביקורת: מונא

יצאתי עם ג. לדיבור.
הרבה זמן לא דיברנו שנינו לבד.
היה הרבה להשלים, עקרי הדברים ידועים אבל הכל נמצא בפרטים, יש כאלו שאומרים.

רציתי לגוון, המונא הוא המקום הקבוע שלנו.

סיבוב בעיר בנחלת שבעה, אין חניה. סיבוב נוסף כנ"ל. ג. לא חונה במקום אסור. הגענו למונא בסוף.

המונא מקום נעים, השירות טוב בד"כ והאוכל גם משביע רצון. היום הגענו יחסית מוקדם, זה אמצע שבוע אז המקום די ריק. זה נחמד כי ככה אשכרה שומעים ולא צריך לברוח ממעשנים.

באופן לא כל כך אופיני רעבים ממש לא הינו.

לקחתי פילה 150 גרם וסלט ירוק ב-69. הזמנתי מדיום-רייר. אני חושב שזה היה יותר קרוב למדיום אבל לא עשיתי מזה עניין. הבשר היה טוב, רך, נמס בפה. כמו שצריך. הסלט היה מתובל טוב, הוא הכיל עלים טריים של חסה ועוד כל מיני ענינים במינון טוב. הוא לא היה קטן וגם לא גדול מידי. הטיב של הסלט הפתיע אותי. סלט הוא תוספת שלעיתים קרובות מוזנחת על ידי המין הגברי בכלל ועלי ידי בפרט. מדוע? כמה סיבות יש לדבר. תוספות אחרות יותר ממלאות ולעיתים קרובות אני מגיע למסעדה רעב ורוצה במידה כזו או אחרת להיפטר מהרגשה זו. מנת גרטיין תפוחי אדמה (ובטטה אם אני זוכר טוב) במונא עושה עבודה זו די טוב. אולי מאותה סיבה בדיוק סלט נחשב נשי, לפחות בקרב גברברי הארץ, וזו בפני עצמה סיבה (לפחות לתת מודע) לשמור על מאצ'ו פאסון נטול סלט. הסיבה העקרית היא שסלטים במסעדות רבות הם פשוט לא משהו, הימור כושל. בבתי קפה וכו' הם תמיד ענקיים, לרוב הם מאוד יומרניים ובדרך כלל הרוטב לא מתאים ויש הרבה יותר מידי ממנו. בכל אופן, הסלט הירוק במונה היה הצלחה.

ג. לקח טרטר טונה אדומה (30 ש"ח). שמן זית, סויה ולימון היו אמורים להיות די פיוז'ן אבל למעשה מהכף שטעמתי נראה שהסויה שלטה וזה היה למעשה סשימי טונה אדומה בקוביות קטנות. having said that הסשימי היה די מוצלח לטעמי. מה שמזכיר לי שמחר (אוי אני כל כך מסכן) מתוכננת לי ארוחה בסאקורה. אנסה לעדכן בנידון בהמשך.

שתינו זוג קאוות עם האוכל כי היה מה לחגוג וכי בכל זאת רציתי לגוון במשהו מחצי סטלה בסטנדרטי במונא.

לקינוח לקחנו עוגת שוקלוד חמה, שהיא די סבירה (35 ש"ח) טובה ממקומות רבים, רבים אך הוולקנו של קבלייר טובה יותר. ממש טובה יותר.
נ.ב. פרינסס מרי מקום מבטיח באוכל לפי המלצות ממקורות שאני סומך עליהם מספק את הסחורה בענין הטירמיסו לפחות אותו בדקתי עד פיסת הקרם האחרונה.

מה חוצמזה? זהו אני חושב. בעצם אני חייב לציין כי הגיעו שחקן זר אחד או שניים של הפועל ירושלים בכדורסל למסעדה. הם נראו די מיושבים בדעתם, בנוכחות אשה וילד עם קשר גנטי כזה או אחר. לידיעת מי שרוצה לתרועע בין המפורסמים :)

יום חמישי, 22 באוקטובר 2009

Bowmore Take II

שמונה חודשים עברו מאז הפוסט הראשון שלי על הווסקי המשובח הזה.

המון קרה מאז.

נשארה כוסית אחת. מליחות מושרשת עמוק ביין, עשן קל. אדי הווסקי כלואים בפה, בין הלשון לחיך, השפתיים סגורות. איזה כיף להזרים אדים דליקים אלו, לאט למטה לגרון ואז למעלה דרך הנחירים לאף ואז החוצה.

הווסקי זורם לקיבה די מהר, עיכוב של כמה שניות לכל היותר, הריח נשאר איתו אפשר לשחק.

זהו נגמר.

ווסקי באומור מומלץ בחום!

לילה טוב


יום ראשון, 11 באוקטובר 2009

ביקור וביקרות: המטבח של רמה.

יום חמישי,

הוזמנו לרמה, להזמנה כזו קשה לסרב. לא רוצים, וגם לא צריך.

יצאנו טיפה באיחור, לא באמת מפתיע. החלטתי להעיז ולהביא בקבוק יין איתי מהבית. יקב נחל עמוד, שיראז 2004. הימרתי נכונה שלא יחזיקו אותו במלאי וזה יחסוך טררם אפשרי בהקשר זה. הבקבוק הוא האחרון מתוך שלושה או ארבעה שקנינו בביקור האחרון ביקב. אני לא זוכר בדיוק מתי זה היה אבל, מכיוון שאני לא זוכר אני מסיק שזה היה מזמן מידי. מכיוון שמעל המקרר שלי זה לא בדיוק המקום האידאלי ליישון יינות, החלטתי שהגיע הזמן לאסוף את היין, בתקווה אל כיבתנו ובמקרה הגרוע אל אבותיו.

אספנו את א., שכחתי את היין בבית. בעמק המצלבה פירססתי וכך איחרנו בדיוק בחצי שעה.

טרום פתיחה:

זיתים ירוקים מעולים. גזר כבוש קלות מאוד וכרובית גם. התלבטות, האם זה ניחוח קינמון, אולי זה ציפורן? בכל זאת בקינמון אי אפשר לטעות? התשובה היא כמובן פלפל אנגלי. תבלין נפלא שמכיל את טעמי הקינמון הציפורן והמוסקט. מענין מה מקור השם בעברית. באנגלית השם הוא Allspice או Jamaica pepper גם בצרפתית ג'מיקה שולטת איך אנגלי נכנס לסיפר בעברית? זאת לא אדע. אולי אורן הבלשן או קורא סקרן יעשירו את ידיעותי.

ראשונות:

פתיחים לשתיים
, מגוון ונחמד. רוב התוכן טוב, מרק עדשים מעולה. זה היה טיזינג מטורף, המנות קטנות ממש אפילו לשני אנשים, התחלקנו שלושה.

סרדינים כבושים. ים, דגים פשוטים וים. המוצרלה עידנה את הכח של הדגים האלו. מנה מאוד מומלצת.

כמה רעבים הפכנו אחרי הראשנות האלו.
עקריות:

אוסובוקו. א. התלבט בין נתח קצבים לבין אוסובוקו. לקח אוסובוקו. הוא לא טעה. רמה במיטבה. טעמים מדויקים ונעמים.
זנב שור היה בשבילי. מנה מעולה הבשר נופל מהעצמות ישר לפה. לברק. ט. נהנתה מאוד אבל עודף הטעמים החזקים של הבשרים באזור מנעו ממני לבדוק את המנה לעומק ועל כן לא אפרט עליה יותר.

אחרונות:
גילדת פיסטוק עם מי וורדים וריבת חצילונים. גוש גלידה מרובע בצורתו ונעים כענן אביבי. מי וודרים פוזרו בנדיבות מעל, בנדיבות מידי לטעמי. ריבת חצילים, מה איתה? הכנתי פעמיים או שלוש ריבות חצילונים בהשראת זכרון הריבה של רמה. פעם ראשונה שהכנתי יצא מעולה ודרכו של מטבח ושל עולם היא שלא תמיד אפשר לשחזר הצלחות ישנות. בנסיונות הבאים הריבה לא מימשה את הפוטנציאל שלה.
נחזור לרמה, ריבת חצילונים גם להם לא היה (אולי היא לא עלתה יפה גם?) החליפה אותה ריבת חבושים טובה מאוד.

המנה ריעננה את החיך העמוס שלי ומיותר לציין שדבר לא נשאר.

טירמיסו אוויר הרים, קפה מעולה, קקאו אלוהי ובסקוטי חסר כל רחמים גרמו לי לפנטז על התבנית של הקינוח המעולה. זהו אין מילים

אפילוג:
רציתי להכין ריבת אתרוגים.
קניתי כהרגלי כמות גדולה מידי.

יש לי חולשה לריבות שקשה להכין.
חבושים, חרובים (לא הצלחתי), חצילים ואתרוגים.
אולי יש לי חולשה לריבות שמתחילות באות ח'
חצי כמות הלכה פיפן, לא יודע למה. מרה כמו מרור יצאה הריבה.
חצי כמות יצאה נחמד מאוד. מי שרוצה צנצנת שיתקשר או יקפוץ ויבקש.

רציתי להכין תבשיל.
קילו וחצי שריר מרפאל.
בשוק כבר מאוחר, אני לא מצליח לעצור.
ארטישוק ירושלמי, ארבעה חבושים, קולורבי, דלעת, פטרוזיליה וסלרי.
בקבוק יין.
הסיר הענק מלא, אבל מסתדרים.
פלפל אנגלי.
יצא טוב מאוד. יצא גס, לא מעודן כמו במסעדה. לטוב ולרע.
הקפאנו חצי.