יום שישי, 20 במרץ 2009

קבלייר מסעדת שף לטוב וגם לרע

יום מוזר היה לפני שבועיים הכל הלך מוזר בהתחלה ובסוף הפרטים מעורפלים אך זה היה מוזר.

הפריסבי היה לא טוב, אופיני לאותה תקופה. אנשים לא בסינכרון (איתי?) זו הבעיה. קצת נמאס לי כבר להכניס אנשים לסנכרון בקבוצה. באים חדשים הם לא יודעים לשחק, לא נורא. באים אנשים שיודעים אבל לא רוצים להשתלב, זה מבאס. כשהתחלתי, היתי הכי "צעיר" ושחקן די גרוע (ועל זה נאמר למה האחרונים תמיד בסוף) היום חוץ מטל הפולני (הוא באמת פולני ואני לא זוכר את שם המשפחה שלו) אני הכי קשיש שם, גם בשנים וגם בוותק.

לא רחוק היום ואצטרך לעזוב, הבריכה קוראת לי.

הלכנו לקבלייר, לשפר את המצברוח. לאכול, ולהסיח את הדעת. אחרי הפריסבי כולי מזיע החלפתי לגינס חולצה שלבשתי במהלך היום וסוודר והלכתי לאחת המסעדות היקרתיות בעיר (והיקרות?). מזל שהם לא ידעים שלא התקלחתי.

הזמנו חציל למנה ראשונה, פילה מוסר ים וצלעות עגל לעקרית וגם קינוח שוקולד לסיכום.
שתי כוסות יין גם (אוסטרלי וגם פטיט קסטל).

הכל היה טוב, המחיר של הצלעות מופרך. ארבע צלעות קטנות טובות מאוד אבל לא מצדיקות 168 שח ללא שירות.
החצילים נתנו לי רעיון לשים בלסמי במקום לימון (לפעמים) על אלו שאני מכין.
הדג, טוב מאוד אך לא מעולה.
קינוח סטנדרטי.
הממ, נזכרתי שלקתי גם ערק לפתיח.

לסיכום, הארוחה התאימה כמו כפפה. היא יקרה מידי ואשתדל לבקר במסעדות אחרות בטרם אחזור לשם.
אך, ותמיד יש אך, המקום מאוד מוקפד (אביטל מוחה על איכות השירות- מלצריות שנשענות עליך ושמות ידהן על האוכל צלחות וכו' וגם אני מוחה) האוכל טוב ואין מקום אחר ברמה זו שאני מכיר.

תוכניות לעתיד: סקורה פרדיסו וסטייק ביתי אחד או יותר...

השלמתי פערי בלוג. טוב מאוד

2 comments:

  1. בעניין השירות, הבעיה היא, איך לאמר... שהמלצריות היפות שנשענות על הלקוחות (הזכריים בעיקר) הן מלצריות ולא... מכל מקום, לא שזה לא נעים.

    השבמחק
  2. תשמע, אולי כדאי שתיקח את זה באופן אישי...

    אני חייב פוסט גם על המטבח של רמה אבל מתי...

    השבמחק