יום שני, 18 במאי 2009

Isle of Jura, Superstition

כל מיני שטויות כתבתי כאן מאז הפוסט ווסקי האחרון. ננסה לתקן.

היסטוריה:
אי שם בשנת 2004 ניתקלתי בפעם הראשונה בגרסא הרגילה, ללא אמונות טפלות, ווסקי בבית לא היה לי חוץ מג'ימסון שבקושי ידעתי מאיזה צד שותים אותו, אבל בכל זאת. הסיפור ארוך, מפותל ובעיקר חסוי, אבל אני זוכר בעיקר את העובדה שהיתי תפרן ובכל זאת ששילמתי על כוֹסית, שתיים למעשה (אני מזועזע מהאופן שמילים בעברית ניתנות לפירושים שונים מכוונת הכותב, בעיקר ללא ניקוד. אז ניקדתי. דרך אגב, זה מה זה מוזר שאפשר לנקד במחשב לא?).

טוב איפה היתי, כן, אחלה ווסקי. קניתי אותו לראשונה בדרכי חזרה מאוסטרליה, בדיוטי בלונדון. כמו פעמים לא מעטות אחרות לא התכוונתי לקנות כלום, אבל יצא. את הבקבוק הנוכחי קנה לי בטובו הגדול ר.ר. גם כן בחזרתו מארץ הבריטים.

לעניין:
הצבע כצבע מייפל עמוק.
קצת ריח עשן וקצת יותר ריח כבול נעים.
הטעם חזק וחם. העשן לא ניכר הכבול כן.

הטעם והריח נשארים בפה ובאף. תחושה של משהו טוב.

מספיק.

אלעד

2 תגובות:

  1. הרבה זמן לא כתבת בבלוג.
    תנחש לבד מי העוקב...

    השבמחק
  2. למגיב המתחכם,
    אני מנחש ע.ה.

    נחמד לדעת שאתה מתענין. בכל אופן פרסמתי משהו היום. ואשתדל לשמור על קצב דו או תלת חודשי (?) אולי.

    אלעד

    השבמחק