יום שבת, 28 באוגוסט 2010

ביקור וביקורת: פורטונה. + הקדמה בנושא תגובות איפור וגוגל

חזרתי, ההפסקות הולכות ומתארכות כך נדמה לי. אבל ניחא. החיים טובים.

רציתי לכתוב מזמן בלה בלה בלה, ומה שמצחיק הוא דווקא הדחיפה שקיבלתי ממאפרת כלות מקצועית. לי זה נראה בהתחלה כמו כלי יעיל או לא יעיל לשיפור הpage rank של האתר של כותבת* התגובה.שבוע אחרי זה שעוד תגובה בסגנון דומה הופיעה צרוף המקרים, ששתי מאפרות מקצועיות יגיעו במקרה לבלוג הפופולארי שלי ובפרט לפוסט החתונה לפני כמעט שנה נראה לי קצת מופרך. אז הגבתי קצת לתגובות שלהם. 

*  נראה שהתגובה הראשונה מפנה לאתר של ירין שחף שמוצג כגבר לכל דבר ועניין, נשאלת השאלה מדוע אז כינוי הגוף בתגובה הוא נקבה? 
  • האם עובדת נאמנה בחברה כתבה את התגובה, ופשוט רצתה להפנות אותנו אל מקום עבודתה? מדוע אם כן לא התשמשה בשמה המלא?
  • האם ירין החליט להתחפש למאפרת במקום למאפר כי זה מילה שמחפשים בטח פי 1000 בגוגל? או אולי יש סיבה אחרת לתחפושת?
  • האם העובד במשרד הפרסוםן לא טרח לבדוק האם הלקוח שלו הוא לקוח או לקוחה ? והניח לפי התחום כי מדובר בלקוחה?
אותי זה מצחיק.

ועכשיו הנה אני כאן לשם כתיבת פוסט אמיתי. 

שבוע שעבר חברינו התל אביבים א.+ י. החליטו לעשות מעשה, לארוז את הדרכונים ולברוח מהחום אל עיר הקודש.

שקלתי ללכת למחניודה אבל חוץ מזה שהם לא עונים, חוץ מזה שהם מלאים כמעט תמיד (שלשום בדקנו והם מלאים כל ערב עד החמישי לספטמבר, כשאתה טרנדי אתה טרנדי והכסף זורם מהאוזניים) אז החברים העדיפו שלא מטעמי יומרנות ותחכום יתר של המקום. 

בפורטונה לא צריך להזמין מקום, ואין שם יומרות. התל אביבים איחרו כהוגן (הם יצאו באיחור מהמלון שלהם בגבול מזרח העיר, אפשר לכתוב פוסט שלם רק על הסיפורים שלהם משם, והתברברו לא מעט כדי להגיע). הסתובבנו קצת ונחתנו בספין אוף של מחניודה (מחניודלה) שם התרשמנו מההכנה מול הפנים, לגמנו קצת קווה, וטעמנו פתיח מעולה שהיה בבסיסו קרפציו.

פורטונה שוק מחנה יהודה ירושלים:

סלטים: מגוון סלטים חופשי (למזמינים מנה עקרית). היתי אומר שחצי מהם לפחות מאוד טובים, רבע טובים והשאר בסדר.  עכשיו אני זוכר את החמוצים שהיו מעולים, את הסלט גזר ואת הטחינה. אולי פעם הבאה אכתוב קצת בסמוך יותר למאורע ואז אהיה יותר אינפורמטיבי. בעבר הזמנתי שם חומוס ואני זוכר אותו לטובה.

עקריות: לקחתי שיפודי אנטריקוט (75 ש"ח) ט. לקחה שיפוד מרגז ושיפוד קבב (59 ש"ח). התל אביבים לקחו אם אני זוכר נכון צלעות טלה לצד היפה והצד השני לקח שיפוד נתח קצבים בנוסף לשיפוד האנטריקוט. 

הבשר שם טוב. פשוט טוב ללא יומרות נקי מרטבים ושמות ארוכים. האנטריקוט היה מאוד מוצלח, נקנקיות המרגז היו טובת וחריפות במידה (אני נזכר במרגז של חיים פירו שהפך את עורו חנותו ועכשיו מתקרא חיים פירות). לא התחשק לי להיכנס לעולם הקבבים אבל מגוף שני אני חושב שמי שנכנס לעניין נהנה. לא היתי מרוכז בצלעות אבל נראה לי שהם היו טובות אבל יש מנות טובות מהן. לגבי נתח הקצבים, אני אישית אוהב את הבשר הזה אבל אחרי פעמיים שאכלתי אותו בתור שיפוד אני חושב שאולי הוא לא מתאים כל לך לצורת הכנה זו מאחר והוא לא שמן מספיק ואז יש לו נטייה להתיבש.

חזה אווז וכבד אווז ניסיתי שם בעבר ויצאתי מרוצה.

נקודה חלשה היא הציפס, שהוא שמנוני מידי ולא פריך מספיק, אני לא אוהד ציפס מושבע לכן לא הפריע לי לא לאכול אותו אבל ציפס טוב יותר אפשרי וגם רצוי.


תוספת נחמדה במקום היא האישיות הנעימה של אייל, השף והבעלים. באופן עקבי הוא משקה את לקוחותיו בערק בזוקה, המצאה שלו אולי ואולי לא שכוללת השרייה של חצי תריסר מסטיקי בזוקה בערק עלית. חוויה לשתות את זה לפחות פעם אחת. אני אבל את הדרינק על חשבון הבית שלי לקחתי נקי.

קינוח:
רעיון גרוע לבירה וקינוח הוא הלינק מקום שהיה פעם חביב לבירה ודייט ראשון. א. לפני שנים רבות תפס אותי עושה בדיוק כך, טיב הדייט היה כטיב המקום כיום. 

לגבי הדייט למרות שאני זוכר את עצם הקיום שלו את הפגישה עם א. במהלכו, אני לא זוכר את המשתתפת בו וזה אומר דרשני (אנחנו מדברים על סוף 2005 תחילת 2006 כן).

עוגת גבינה גרועה ממש ממש, לא ראויה למאכל אדם למעט אולי אמריקאי. הוזמן פאי פטל שהגיע בתור פאי תותים (או להיפך) אני שכבר טעמתי מהעוגת גבינה לא התחשק לי הכניס דבר לפה מלבד הבירה שהיתה אמורה להשכיח פיזית ונפשית את העוגת גבינה. הפלג התל אביב שסולד מתותים (או אולי להיפך מפטל) שם וטו על העוגה הנ"ל וניסינו להחזיר אותה.
לפחות שלוש פעמים המלצרית שאלה מדוע אנחנו רוצים להחזיר (אחרי שכבר מראש נאמר לה שזו לא העוגה שהוזמנה) לפחות בפעמים היא הוסיפה לשאל האם העוגה רק לא טעימה לנו או שהיא מקולקלת!?
ט. התעשתה ראשונה ופסקה: כן, היא מקולקלת.

שומר נפשו יברח.

שלכם,

א.

3 תגובות:

  1. בפורטונה שמעתי גם חבר סגל מכובד באונ' העברית מתאר איך בתור ילד הוא רצה לראות אנשים מבפנים!

    זה קרה במהלך שיחה (לא כל כך מתאימה לזמן האוכל) על תערוכת הגופות שהיתה בחיפה באותה עת. החבר המכובד קישר איכשהו בין הנושאים.

    סטודנטים לעתיד באונ' אשר חוששים להיות מבותרים על ידי המנחה שלהם מוזמנים לפנות אלי בנידון.

    השבמחק
  2. בלינק יש מנה אחת שווה: כנפי עוף ברוטב דבש וסויה. הבעיה היא שב50% מהמקרים זה יוצא מעולה, ובשאר - די בינוני.
    למזלי (או שמא למזלם), בפעם הראשונה שהייתי שם קיבלתי את האמברוסיה, ולכן חזרתי שוב ושוב. הסטטיסיקה היא אכן של 50% הצלחה.

    ע.

    השבמחק
  3. השאלה היא האם עם 50% סיכוי הולכים למסעדה?

    השבמחק