ערב, קראתי קצת שטויות שכתבי בקיץ לוהט שבו מהפכה נולדה. עכשיו הסתיו ואיה היא.
על ווסקי אכתוב ועל תקופה חדשה.
הבקבוק הזה של anCnoc 12 זכור לי לטובה. אבל הרבה זמן כהרגלי השארתי אותו בתחתיו לשם סיומו בשעה טובה ובניחותה. השם שלו מזכיר לי את המליה encore שבצרפתית פרושה עוד. עוד נראה....
הערב הגיע הזמן. אני ואריה הצעיר בבית לבד, הוא לא שותה ווסקי עדין ובכל מקרה הוא ישן. ידידי א. וק. כל אחד מסיבותיו הוא ביחד ולחוד לא הגיעו לחלוק עמי את זמנם.
נשמתי את הווסיקי, הוא פירותי ומתוק. טעמתי והמצב לא שונה. נוזל נוח נעים לשתיה, באמת מתוק. האם זה רק טעם נרכש הוא שאולי הוא רק מתוק לי כי אני משווה אותו בבלוטות הטעם של רוחי לאחד הווסקים האימתניים מהאיים כגון Caol ila או Lagavulin איני יודע. לגימה שלישית מוצאת חן בעיני. אבל אני יודע מה חסר. והווסקי קליל לי מידי. חצי דקה ואני לא מריח אותו יותר באף. עכשיו עברה דקה ואני בקושי חש אותו בפה (טוב אולי לא בקושי אבל לא ממש חזק).
זהו עוד רבע טיפה ונגמר. נהנתי ממנו אבל צריך לפנות מקום בארון לטובים ממנו. לחדשים ממנו. לחדשים.
ביום א' תתחיל תקופה חדשה. האריה הצעיר בן חצי שנה. מולידתו תחדל מלטפל בו יומם וליל ופרק של עצמאות (יחסי) יחל עבורו, מענין איזה פרק יחל עבורנו?
שנה טובה.
א.
למרות שאני אישה, ונשים בדרך כלל לא שותות דברים חזקים, אני די מתחברת לוויסקי, למרות שבשבילי אין באמת כמו קוניאק. קורווזייר VS או אפילו VSOP עושה את העבודה מעולה.
השבמחק