יום שישי, 26 ביוני 2009

זכיתי בפרס

לפני זמן מה, יותר מידי זמן. עבדתי על שאלה מאוד מענינת. היא קשרה בין פילוסופיה של המדע, מכניקת הקוונטים ומדעי המחשב. הטבע, על פי מכניקת הקוונטים מחשב כל הזמן כל מידי דברים מופלאים אשר לא ניתנים לסימולציה (בד"כ) על ידי מחשבים רגילים. אני מתכוון לכך שגם אם כל המחשבים בעולם יעבדו יחד אלף שנה, לא נראה שהם יצליחו לחשב דברים שהטבע (ועל כן מחשב קוונטי) יכולים לחשב בן רגע (ואני לא רוצה להכנס לפרטים).

כאן בא הקטצ', איך אפשר לבדוק שהטבע באמת מחשב את כל הדברים המופלאים הללו? אם הטבע ענה 42 איך נדע שזו התשובה הנכונה תוך שימוש רק בכלים הנחותים שלנו? בכל אופן נתנו תשובה טובה אך לא מלאה לסיפור הזה. בהנחות פיסיקליות סבירות (לדעתנו?) ניתן לבדוק את נכונות מכניקת הקוונטים גם אם לא ניתן לעשות לתהליך סימולציה במחשב.

בכל אופן, סקוט אהרונסון שהוא פרופ' צעיר ב-MIT הציע לפני זמן מה פרס בן 25$ דולר למי שיפתור בעיה קרובה שענינה אותו. הוא הציע את הפרס בעיקר כדי לצחוק (לדעתי) על פרס בסך 25,000$ על בעיה שלדעתו של סקוט (וגם שלי) מענינת בעיקר את , בכל אופן לא כל כך חשובה.

לענינו, הצגתי את המאמר (בפוסטר) בכנס בארה"ב לפני חצי שנה וגם סקוט היה שם. נראה לי שאבינתן (דרך אגב מזל טוב לאבינתן) סיפר לי על קיום הפרס וניסיתי לגבות אותו ללא הצלחה יתרה. הזמן זרם לו לאיטו פחות או יותר ולפני חודש וקצת (בערך בזמן שהתחלתי לכתוב את הפוסט זה...) סקוט הכיר בכך שאנחנו וגם חברה אחרים שהוכיחו תוצאה דומה באופן אחר זכאים לפרס שלו. הם זכו ב15$ ואנחנו ב12$ (בגלל התכחמות של נותן הפרס).

זהו אז הנה הפרס שלי 4$ תמימים!

נ.ב.
עוד דבר שעושים עם פוסטרים זה למחזר אותם. זה מאוד מקובל. הצגתי את אותו הפוסטר ביום הפקולטה ושם להפתעתי הרבה קיבלתי ציון לשבח מבית הספר להנדסה ומדעי המחשב. מקורות יודעי ח"ן סיפרו לי שהפרס (אם יהיה כזה) לקנית לכל היותר מספר חד ספרתי של גלידות. מרוב התרגשות שכחתי לברר האם מדובר בארטיק קרח או במגנום אגוזים. כך או אחרת, בנתיים לא ראיתי מזה גרוש.


יום שני, 18 במאי 2009

Isle of Jura, Superstition

כל מיני שטויות כתבתי כאן מאז הפוסט ווסקי האחרון. ננסה לתקן.

היסטוריה:
אי שם בשנת 2004 ניתקלתי בפעם הראשונה בגרסא הרגילה, ללא אמונות טפלות, ווסקי בבית לא היה לי חוץ מג'ימסון שבקושי ידעתי מאיזה צד שותים אותו, אבל בכל זאת. הסיפור ארוך, מפותל ובעיקר חסוי, אבל אני זוכר בעיקר את העובדה שהיתי תפרן ובכל זאת ששילמתי על כוֹסית, שתיים למעשה (אני מזועזע מהאופן שמילים בעברית ניתנות לפירושים שונים מכוונת הכותב, בעיקר ללא ניקוד. אז ניקדתי. דרך אגב, זה מה זה מוזר שאפשר לנקד במחשב לא?).

טוב איפה היתי, כן, אחלה ווסקי. קניתי אותו לראשונה בדרכי חזרה מאוסטרליה, בדיוטי בלונדון. כמו פעמים לא מעטות אחרות לא התכוונתי לקנות כלום, אבל יצא. את הבקבוק הנוכחי קנה לי בטובו הגדול ר.ר. גם כן בחזרתו מארץ הבריטים.

לעניין:
הצבע כצבע מייפל עמוק.
קצת ריח עשן וקצת יותר ריח כבול נעים.
הטעם חזק וחם. העשן לא ניכר הכבול כן.

הטעם והריח נשארים בפה ובאף. תחושה של משהו טוב.

מספיק.

אלעד

יום שלישי, 12 במאי 2009

הלל הזקן מצה ומרור היה כורך

בנושא שביתת הזהרה היום.

היום בין 12 ל-14 האוניברסיטה תשבות כמחאה לקיצוץ הצפוי של האוצר בתקצבי ההשכלה הגבוהה. סטודנטים, סגל זוטר ופרופסורים יפסיקו ללמד וללמוד.

דבר אחד חורה לי בהודעה ובהתנהלות של האגודה: "ביום ה' ( 7.5 ) פירסם משרד האוצר טיוטת הצעה לתקציב 2009-2010 ובה מספר סעיפים הפוגעים קשות במערכת ההשכלה הגבוהה בכלל (קיצוץ של עשרות מיליונים מתקציב האוניברסיטאות) ובסטודנטים לתואר ראשון בפרט (העלאת שכר לימוד, הפסקת סבסוד שכ"ל לפקולטות מבוקשות ועוד)."

האגודה כהרגלה לאחרונה כורכת מין שאינו במינו: מצה וקארי, פאד-תאי וחרוסת וגם עז.
אני האחרון שיתמוך בקיצוץ בתקציבי האוניברסיטאות, להיפך אני משוכנע שהשקעה בהשכלה (ובפרט גבוהה) ראויה, נכונה ומשתלמת לאורך זמן. אבל, וזה אבל גדול, פגיעה בסטודנטים לתואר ראשון ? לא רק שאיני מסכים לחצי האחרון של המשפט אני חושב שהגישה שהוא נובע ממנה היא טיפשית, פופוליסטית, כנראה מזיקה ובהחלט ומיותרת. אנמק מעט את המשפט לעיל:
העלאה שכר לימוד: הררי מילים נשפכו בנושא. אך השכלה גובהה טובה עולה כסף. ראוי שישלמו עבורה מחיר ובעידן של חרב קיצוצים תמידית של האוצר ונסיונות להתערב באוניברסיטות, אני חושב שעצמאות כספית היא דבר מבורך. יקפצו ויגידו, מה עם השכבות החלשות? האם מישהו באמת מספר לעצמו שמה שמונע מהשכבות החלשות להגיע לאוניברסיטה הם אלפיים (או אפילו 8000 שח לשנה) נוספים? הוצאות הלימודים שאינן שכ"ל בכללן אובדן הכנסה (בשל חוסר תעסוקה), שכירת דירה ועוד עולות פי כמה מההוצאה על שכ"ל. לפיכך, אני גורס כי מי שיכל לעמוד בהוצאות הקימות יכל לעמוד גם בהוצאה הנוספת. אבל זה לא העיקר. אני משוכנע השכבות החלשות לא מגיעות לאוניברסיטה מספיק כי יש להם תיכונים גרועים, כי יש להם בתי ספר יסודיים גרועים וכי לא מוחדרת בהם מוטבציה ואמונה שהם יכולים להצליח. מצד שני, העלה צריכה להיות מלווה בהלאוות ללא ריבית ממשלתיות שתוחזרנה בתשלומים החל משנתים שלוש אחרי תום הלימודים. אקדמאי (בכל מקצוע), אמור להיות יכל להחזיר ללא קושי 500 בחודש במשך חמש שנים. הנה 30 אלף ש"ח למימון לימודים.

הפסקת סבסוד:
לי אישית זה לא נראה הגיוני שהמעמד הבינוני (משלם המיסים) יסבסד למעמד הבינוני+ ולמעמד הגבוה (בהווה ולעתיד) את לימודי המשפטים, חשבונאות (ואולי מקצעות אחרים גם כן). יש שיגידו שגם לימודי מדעי המחשב הנדסה וכו' גם צריכים להיות בתשלום מלא. למרות ההקבלה בנושא השכר איני מסכים להשוואת התנאים, מאחר וענף ההי-טק הינו ענף יצרני (לפחות במובן המודרני של המילה) וקריטי למשק הישראלי. עם זאת אני לא חושב שיגרם נזק עצום אם לימודי מדעי המחשב וכו' יהיו בתשלום מלא. הלוואות נוחות לכל דורש כן, סבסוד לא.

בנוסף מה זה ה"עוד" הזה. זו כנראה עוד מילה ריקה מתוכן, נבובה (מזכיר לי: עד 70% הנחה)


בכל אופן, אני נאלץ לשחק כדור (play ball), ולאכול פאד-תאי חרוסת שהאגודה הכינה לי.


בתאבון ושבוע נעים לכולם,

אלעד

יום שישי, 1 במאי 2009

ניוקי פיטריות

מתכון:

ניוקי טוב זה דבר חביב. הוא קטן, הוא נימוח, מצד אחד הוא פסטה, אך מצד שני הוא לא עשוי מקמח (אלא מתפוח אדמה). מזמן לא אכלתי ניוקי. אצל האיטלקי בשוק (פסטה איטליה, באגריפס- מומלץ בחום) אני קונה תמיד רביולי.

בכל זאת, התגלגלה חבילה הביתה. להלן התוצאה:

חומרים
10 פיטריות שמפיניון
5 פיטריות שיטקה
בצל ירוק
חצי בצל יבש
שתי כפות מרווה
40 גר' חמאה
שמן זית בנדיבות
3/4 כוס ציר בקר
(ציר בקר? כן יש לי, אבל אני מניח שאפשר גם להמיס אבקת מרק)

פרולוג
לקצוץ דק בצלים
להחזיר לחיים את השיטקה במיים רותחים
לפרוס הפטריות

גוף
להמיס שמן זית וחמאה על מחבת חמה, אש נמוכה
לחמם שתי דקות עד שהחמאה מתחילה לקבל גוון חום (2 דקות)
לטגן פיטריות ובצלים אש בינונית (8 דקות)
להוסיף מרווה
לזכור לערבב

סיום
להוסיף ציר להגביר אש עד לרתיחה
להנמיך אש ולאדות עד 10 דקות.
מלח פלפל


נראה לי שרצוי להוסיף את את הניוקי לרוטב עצמו (למרות שלא עשיתי זאת).

יצא טוב מאוד. ראוי לתת קרדיט לאתר הבא.


יום שלישי, 28 באפריל 2009

ביקור וביקורת: קפית (או: אל תגע בכפית עם מקל)

כמו שהכותרת רומזת אני מניח שבעלי המקום לא ישמו לינק לבלוג שלי באתר הבית שלהם בקרוב. אני רק מקווה שלא לשמוע מעורכי הדין שלהם בקרוב.

יום ראשון, ערב נחמד חזרתי לביתי מוקדם יחסית ופגשתי חבר טוב לדון בעניני הבורסה. ברצינות.

אחרי שעה קלה והפקדת כלומר הפקרת אי אלו מעות ממעותיו כחוב לחברה זו או אחרת (ב. יאיר אג"ח 5) יצאנו משום מה לקפית. מקום שאליו לא רציתי ללכת אבל רציתי בחברת הנוכחים...

הזמנתי קיש ובירה סטלה. האחרים הזמינו מרקים ופוקצה. הבירה היתה סבבה. הקיש כמעט בלתי אכיל. לצערי אכלתי את רובו. היתי רעב. שמעתי שהמרק היה די רע גם ולא היתי במצב רוח לחפור בפצע הקולינרי הזה.

כדי להוסיף חטא על פשע, הזמנתי קינוח. הקינוחים נראו סבירים (כולם כמעט הכילו שוקולד), בחרתי אחד עם שוקולד שהיה נראה לי שאפשר להרוס הכי פחות. עוד טעות שנעשתה בשל חוסר סוכר בדם. הקינוח (את שמו הדחקתי) היה ממש בלתי אכיל ואחרי כפית סיפרתי זאת לחברי תוך הצהרה שאני מחזיר את המנה. חברי פתאים בני פתאים רצו לטעום אך מנעתי מהם את התענוג. להלן השתלשלות השיחה עם המלצר.

אלעד: סליחה (מאותת ביד)
מלצר: כן (מגיע)
אלעד: אני לא מרוצה, בכלל מהמנה, אני רוצה להחזיר אותה.
מלצר: אהה? מממ? (מופתע) אברר אם אפשר להחליף.
אלעד: תודה.
מלצר: (חוזר) בררתי (עושה טובה) ואפשר להחליף, אני אביא את המנות שתבחר
(א.א. אין תפריט אלא פלאטה שממנה בוחרים)
אלעד: אני לא רוצה להחליף אני רוצה להחזיר.
מלצר: אהה? מממ? (מופתע מאוד) אברר אם אפשר להחזיר.
אלעד: תודה, אפשר גם חשבון.
מלצר: (חוזר) עם חשבון, (מדגיש) לא החשבנו את הקינוח...

הגילדה באלדו היתה טובה, 10 ש"ח למנה הקטנה במקום 36 למשהו בלתי אכיל בעליל.

מוסר השכל: לפעמים עדיף להיות רעב.
בלי נדר: פעם אחרונה שאני אוכל בקפה בעמק רפאים.

חג עצמאות שמח.
א.


29.4


תודה לקורא הנאמן עזרא הוך שהפנה אותי לשגיאה בכותרת: קפית הוא שם המקום, כפית חלודה היתי מעדיף לאכול מאשר לחזור לשם.

יום שני, 27 באפריל 2009

אירן

לא בנושא הבלוג
או שאפשר לחפש בעצמכם